להתקפים ילודים הנגרמים על ידי אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית (HIE) יש תחלואה ותמותה משמעותיים. קיימת שונות בפרקטיקה הקלינית לגבי משך הטיפול עם תרופות אנטי-אפילפטיות (ASM) לאחר פתרון של התקפי ילודים מעוררים.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Pediatric Neurology, החוקרים בדקו את השכיחות של אפילפסיה והתוצאות התפתחותיות בילודים לאחר HIE ששוחררו או בלי ASM.
החוקרים ערכו סקירת תרשים רטרוספקטיבי של כל הילודים שאושפזו עם HIE ביחידה לטיפול נמרץ ילדים באוניברסיטת איווה בין ינואר 2008 לפברואר 2021 שהתייצגו עם אנצפלופתיה, עברו היפותרמיה טיפולית ופיתחו פרכוסים. יילודים חולקו לשתי קבוצות בהתאם לשאלה אם נמשך ASM או הופסק עם השחרור. הם העריכו את השכיחות של אפילפסיה ותוצאות התפתחותיות במעקב בשתי קבוצות אלו עד 12 חודשים.
שישים ותשעה יילודים עמדו בקריטריוני המחקר. ASM נמשך בשחרור ב-41 יילודים (59%) והופסק לפני השחרור ב-28 (41%).
תוצאות המחקר הדגימו כי במעקב של 12 חודשים, תשעה יילודים (13%) אובחנו של אפילפסיה, מתוכם שבעה יילודים המשיכו ASM בשחרור (יחס סיכויים: 2.84; רווח סמך של 95%: 0.48, 29.9). לא היה הבדל סטטיסטי בין התפתחות אפילפסיה שלאחר יילוד בין שתי הקבוצות (P value 0.29). לא היה הבדל מובהק בתוצאה ההתפתחותית בין שתי הקבוצות לאחר התאמה לערפלנים כמו דימות תהודה מגנטית (MRI) חריגה במוח ומספר הפרכוסים ביום (יחס סיכויים: 0.68; רווח סמך של 95%: 0.21, 2.22; P = 0.52).
לסיכום, החוקרים לא מצאו סיכון משמעותי להישנות הפרכוסים עד גיל 12 חודשים בתינוקות שהפסיקו את הטיפול עם ASM לפני השחרור, בהשוואה לאלו שהמשיכו עם ASM. לא היה הבדל בתוצאות ההתפתחותיות במעקב של 12 חודשים בין קבוצות לאחר התאמה לתוצאות חריגות ב-MRI מוחי ומספר הפרכוסים ביום במהלך האשפוז. החוקרים הגיעו למסקנה שהתוצאות תומכות בהפסקה מוקדמת של ASM לאחר הפסקת הפרכוסים לילודים עם HIE.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
