פרכוסים אפילפטיים הם קו-תחלואה נפוצה בקרב חולים שסובלים מגידול ראשוני במוח. כדי להבין את האתיולוגיה של אפילפסיה שקשורה בגידול במוח, השתילו חוקרים מאוניברסיטת אלבמה תאי גליומה ממקור הומני בעכברים שסובלים מכשל חיסוני חמור. 14 – 18 ימים לאחר ההשתלה פיתחו כשליש מהעכברים אירועים ספונטניים של EEG לא נורמלי, שתואמים פעילות אפילפטית פרוגרסיבית. בחתכי מוח של העכברים האלה נצפתה רמה גבוהה של שחרור גלוטמאט מהגידול, שחרור שמתווך על-ידי המערכת של הטרנספורט ציסטין-גלוטמאט xc− , שמקודד על-ידיSlc7a11. שחרור-היתר האפילפטי התפזר גם אל רקמת המוח שסמוכה לגידול (הרקמה ממוצא עכברי).
עוד בעניין דומה
מתן סולפאסלאזין (SAS), מעכב של המערכת xc−, שאושר על-ידי ה-FDA לטיפול במחלת קרוהן, הפחית תוך שעה את שיעור האירועים האפילפטיים פי חמישה בקרב העכברים. ההשפעה פגה כעבור ארבע שעות, ככל הנראה בגלל פירוק החומר.
החוקרים ממליצים לשקול את השימוש ב-SAS לטיפול בחולים שסובלים מאפילפסיה שקשורה בגליומה. הם מתכננים ניסוי קליני, ובמקביל מנסים ליצור מעכב שיהיה יעיל יותר ויציב יותר.
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור: