קרצינומה של הכבד (HCC- hepatocellular carcinoma) מתפתחת בשכיחות גבוהה בקרב החולים בהפטיטיס C כרונית. השרידות של חולי HCC היא נמוכה, בעיקר מכיוון שהגידול מתגלה במקרים רבים בשלב מאוחר. איתור מוקדם של גידולים אלו (בשלב שבו ניתן לטפל בהם באמצעות כריתה, השתלת כבד, כמו-אמבוליזציה ואף אבלציה מילעורית) הוא מטרה חשובה.
עוד בעניין דומה
בדיקות המעקב המשמשות לאיתור מוקדם של HCC הן בדיקות הדמיה (בעיקר אולטרה-סאונד), וכן בדיקות ביומרקרים. הביומרקר השכיח ביותר הוא AFPי(Alpha feto protein), אולם הרגישות והספציפיות של הבדיקה נמוכות, והנחיות האיגוד האמריקאי לגבי מחלות הכבד ממליצות על שימוש בבדיקת אולטרה-סאונד בלבד, ללא בדיקת AFP.
ביומרקרים נוספים הם AFP-L3י(LCA reactive fraction of AFP) ו-DCPי(des-gamma-carboxy prothrombin), שהוא חלבון פרוטרומבין אבנורמלי, הנוצר על-ידי תאי גידול. ביומרקרים אלו נמצאים בשימוש שוטף ביפן. מכיוון ש-AFP ו-DCP מבוססים על חלבוני גידול שונים, ייתכן שבדיקה משולבת של שניהם תהיה יעילה יותר מבדיקה בנפרד.
מחקר זה כלל את משתתפי מחקר HALT-C. זהו מחקר פרוספקטיבי רב מרכזי שבחן את יעילותו של טיפול ממושך ב-peginterferon בקרב חולי הפטיטיס C הסובלים מפיברוזיס מתקדמת, לאחר כישלון טיפולים קודמים (interferon+ribavirin), וללא עדות לכשל בכבד. המחקר נמשך 48 חודשים. הנבדקים עברו בדיקות דם אחת לשלושה חודשים. במחקר זה נבחנו רמות AFP, AFP-L3 ו-DCP בדגימות דם קפואות של המשתתפים, שנשמרו לאחר המחקר. נוסף לכך, המשתתפים עברו בדיקות US לאחר 6 חודשים, לאחר 12 חודשים ובהמשך אחת ל-12 חודשים. נבחנו 855 משתתפים, מתוכם 46 פיתחו HCC במהלך המחקר. בממוצע בוצעו 10.5 בדיקות דם לכל משתתף.
ערכי שיא של AFP>20 נמצאו אצל 28.3% מהמשתתפים, ערכים של AFP>50 נמצאו אצל 13.0%, וערכי AFP>200 נמצאו אצל 3.0% (כל הערכים ביחידות של ng/ml). ערכי שיא של DCP>40 נמצאו אצל 70.5% מהמשתתפים, ערכי DCP>90 נמצאו אצל 28.0%, וערכי DCP>150 נמצאו אצל 16.1% (כל הערכים ביחידות של mAU/ml).
רק אצל 9.6% מהמשתתפים נמצאו שיעורי AFP-L3>10%. בבחינת שילוב של כמה ביומרקרים, נמצאו ערכי AFP>20 וכן DCP>90 אצל 10.9%, ערכי AFP וכן AFP-L3 מוגברים אצל 4.4%, וערכים מוגברים של כל הביומרקרים אצל 3.0% מהמשתתפים.
מין נקבה, צבע עור שחור, ספירת טסיות נמוכה, רמת AST או ALP גבוהה ואבחנת HCC נמצאו קשורים בסבירות מוגברת לערכי AFP גבוהים. צבע עור לבן, טיפול ממושך ב-peginterferon, רמת אלבומין נמוכה, INR גבוה ו-HCC נמצאו קשורים בסבירות מוגברת לערכי DCP גבוהים.
אמנם השכיחות של רמות ביומרקרים גבוהות הייתה מוגברת בקרב הסובלים מ-HCC, אך השכיחות הייתה מוגברת גם ללא נוכחות HCC. רק אצל 53% מהמשתתפים שלא פיתחו HCC, ואצל 22% מהמשתתפים שפיתחו HCC לא נמצאה כלל עלייה ברמת הביומרקרים בכל מהלך המחקר.
בבחינת הרגישות והספציפיות של הביומרקרים שונים בהגדרת ערכי סף שונים, נמצא כי לבדיקת DCP בערך סף של 40 הייתה הרגישות הגבוהה ביותר – 64%, אולם הסגוליות שלה הייתה רק 50%. שילוב של AFP>200 ו-AFP-L3>10% או שילוב של כל שלושת הביומרקרים היו בעלי הסגוליות הגבוהה ביותר (98% ומעלה), אולם הרגישות שלהם הייתה 20%–24% בלבד.
ה-negative predictive value לגבי כל שלושת הביומרקרים היה גבוה (97% ומעלה), אולם ערכי ה- positive predictive value היו נמוכים – 31% עבור AFP>200, ו-32% עבור AFP>20 וכן AFP-L3>10%. הערך הגבוה ביותר התקבל עבור שילוב של כל המרקרים (AFP>20, AFP-L3>10%, DCP>90) אולם גם ערך זה היה 63% בלבד, והוא מבוסס על שמונה משתתפים בלבד.
החוקרים מסכמים כי עלייה ברמת הביומרקרים יכולה להופיע גם בהיעדר HCC, ולא זוהה ערך סף שיהפוך את הבדיקה לבעלת יעילות קלינית. בדיקות הביומרקרים אינן מתאימות כבדיקות מעקב שגרתיות לאיתור מוקדם של HCC בקרב חולי הפטיטיס C.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
