פגיעה בשמיעה (Ototoxicity) הנגרמת על ידי קרבופלטין אינה מוגדרת בבירור, אך יש לה השלכות פוטנציאליות משמעותיות על ילדים הסובלים מרטינובלסטומה. החוקרים העריכו באופן רטרוספקטיבי את ההיארעות של פגיעה בשמיעה ואת גורמי הסיכון שלה בקרב ילדים הסובלים מרטינובלסטומה שטופלו בקרבופלטין.
עוד בעניין דומה
החוקרים סקרו את תוצאות הבדיקות האודיולוגיות של 60 חולי רטינובלסטומה שקיבלו טיפול קו-ראשון של קרבופלטין ווינקריסטין באופן סיסטמי בהתאם לפרוטוקול RET-3 של סט. ג'וד (23 מטופלים), או את הטיפול הקליני הטוב ביותר (37 מטופלים). פגיעה בשמיעה הוערכה על ידי שלוש מערכות דירוג שונות.
12 חולים (20%) פיתחו פגיעה בשמיעה זמן מסוים אחרי תחילת הטיפול, אך שניים החלימו מהפגיעה, כלומר, איבוד שמיעה מתמשך נמצא אצל 10 חולים (17%), כפי שתועד בבדיקה האודיולוגית האחרונה שלהם. אצל 9 מתוך 10 חולים אלו הפגיעה בשמיעה הייתה בדרגה 3 או 4. 9 חולים היו בני פחות מ-6 חודשים בתחילת הטיפול הכימותרפי.
הגיל בתחילת הכימותרפיה היה גורם הסיכון היחיד שזוהה כמנבא משמעותי של איבוד שמיעה מתמשך. גיל צעיר יותר היה קשור להיארעות גבוהה של איבוד שמיעה. מערכות הדירוג השונות של פגיעה בשמיעה הראו התאמה כוללת טובה בזיהוי של חולים הסובלים מפגיעה בשמיעה. ההתאמה הטובה ביותר הייתה בין מערכות ברוק (Brock) לקבוצת הסרטן בקרב ילדים
החוקרים הסיקו כי אצל חולים צעירים הסובלים מרטינובלסטומה שטופלו בקרבופלטין סיסטמי יש היארעות גבוהה יותר של פגיעה בשמיעה ממה שדווח בעבר. אצל חולים צעירים יותר (בני פחות מ-6 חודשים בתחילת הטיפול) הסיכוי לסבול מפגיעה בשמיעה היה גבוה יותר לעומת חולים מבוגרים יותר. ילדים המטופלים בקרבופלטין צריכים, באופן שגרתי, להיות מנוטרים אודיולוגית, באופן יסודי ולאורך זמן.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
