דעות

הרופא והתקשורת - מקצועיות קלת דעת?

יש עקרונות אתיים חשובים שצריכים להגביל את ההשתתפות של פסיכיאטרים בתכניות עממיות בתקשורת, וביניהם סודיות וניגוד עניינים. רופאים שנמצאים בקשר עם התקשורת מתעלמים במקרים רבים מעקרונות אתיים חיוניים

אין ספק שהציבור מרותק לעולם הרפואה. התלהבות זו אינה מוגבלת לענייני בריאות בלבד, אלא נוגעת גם בסוגיות כגון השפעת הרפואה על החברה, על הפוליטיקה, על אנשים בשלטון, על הפשע וכמובן על תחושת ה-WELL-BEING שלנו. לעתים קרובות הרופא הוא זה שנקרא על ידי התקשורת לספק מידע, ייעוץ, חיזוי ותשובות. אמנם הרופא עשוי לעתים לתת תרומה משמעותית, אך יש נושאים אתיים חשובים שצריכים להילקח בחשבון כאשר נמצאים בקשר עם עולם התקשורת.

אתיקה רפואית לא חלה רק על "הדילמות והבעיות הגדולות ברפואה", אלא עוסקת גם בגורמים כגון מקצועיות, הפרת גבולות וסודיות. לכן, יש גבולות לאינטראקציה המקצועית בין הרופא לבין התקשורת. יש עקרונות אתיים חשובים שצריכים להגביל את ההשתתפות בתכניות עממיות בתקשורת, וביניהם סודיות, והדבר החשוב ביותר בהקשר זה הוא ניגוד עניינים. רופאים שנמצאים בקשר עם התקשורת מתעלמים במקרים רבים מעקרונות אתיים חיוניים ממגוון רחב של סיבות. נוסף לכך, אף על פי שהרוב המכריע של הטעויות האתיות נעשות מתוך כוונה טובה, אין בכך כדי לשלול את האחריות של הרופאים להשתפר בתחום זה. אין ספק שיש לשאוף לסטנדרטים גבוהים יותר.

אמנם האינטראקציה עם התקשורת מורכבת לעתים, אך יש לשמור על כללים מסוימים. אני מציע כמה עקרונות להתנהגות אתית בתחום מורכב זה:
1) אין למסור כל מידע מזהה, בוודאי אם לא התקבלה הסכמת המטופל, אפילו אם המטופל לא נמצא בטיפולו של הרופא. הדברים אמורים גם במקרה של אירוע טרור או אפילו כשיש עניין ציבורי רב בנושא.
2) יש לנקוב בשמות הגנריים של תרופות ולא בשמות המסחריים.
3) יש לציין ניגודי אינטרסים במהלך ריאיון בתקשורת.
4) במקרה שהתקשורת לוחצת לקבל מידע, על הרופא לציין שהוא היה רוצה לשתף במידע שברשותו, אך אסור לו לעשות זאת בשל עקרונות אתיים בסיסיים של המקצוע.
5) אין להמליץ במהלך הופעה בתקשורת על טיפול תרופתי למטופל בלי לבדוק את המטופל.
6) אין לקבוע אבחנה קלינית במהלך ייעוץ בתקשורת, בטלוויזיה או באינטרנט, מאחר שלא מדובר בבדיקה רפואית מקובלת.
7) אין להביע דעה או שיפוט לגבי טיפולים שניתנו על ידי רופאים אחרים.
8) לאור העלייה העצומה בשימוש במדיה חברתית, על הרופאים לשמור על גבולותיהם האישיים והמקצועיים. דבר זה הכרחי לשם שמירה על המקצועיות, על הסודיות ועל היושרה של המקצוע וכן לשם שמירה על האמון בו.

כוחה של התקשורת הוא עצום וכמו בתחומים אחרים ברפואה, הפסיכיאטר חייב לנהוג בחוכמה ביחסיו עם התקשורת. עלינו לקיים את הסטנדרטים הגבוהים שלנו לגבי טיפול וניהול רפואי ולנהוג בענווה תוך התעלמות מלחץ הנגרם לנו בשל גורמי השפעה לאומית, פרסום, הכרה, שיקולים כלכליים וכוח.

למאמר המלא בשפה האנגלית בעיתון IMAJ גיליון מרץ 2012

נושאים קשורים:  דעות,  סודיות רפואית,  ניגוד אינטרסים,  אמצעי התקשורת
תגובות