בכ-50% מהמלנומות קיימת מוטציה בגן BRAF. התקדמות הגידול תלויה בפעילות ה-BRAF המוטנטי, ובמחקרים פרה-קליניים נמצא כי עיכוב BRAF מוטנטי מעכב את התקדמות הגידול בגידולים שנמצאת בהם מוטציה בגן זה. בתחילתו של מחקר זה הטיפול הנהוג במלנומה גרורתית היה כימותרפיה (באמצעות dacarbazine) או IL-2 במינון גבוה (בארה"ב). לאחרונה אושר לשימוש בארה"ב ובאירופה Vemurafenib, מעכב של BRAF מוטנטי שהוביל לתגובה לטיפול אצל 48% מהמטופלים ולשיפור בשרידות הכללית ובשרידות החופשית מהתקדמות המחלה.
עוד בעניין דומה
מחקר זה הוא מחקר phase 3, ונבחנו בו יעילות ובטיחות הטיפול ב-dabrafenib, מעכב נוסף של BRAF מוטנטי, ש-59% מהמטופלים הגיבו לטיפול בו במחקר phase 2. המחקר הוא מחקר פתוח והוא נערך ב-70 מרכזים ב-12 מדינות. נכללו משתתפים מעל גיל 18, הסובלים ממלנומה גרורתית (stage 4/unrecectable stage 3), בעלי מוטציה בגן BRAF ורמה תפקודית גבוהה (ECOG status 0-1).
במחקר נכללו 250 משתתפים. 187 משתתפים הוקצו אקראית לטיפול פומי ב-dabrafenib במינון של 150 מ"ג פעמיים ביום, ו-63 משתתפים הוקצו לטיפול תוך ורידי ב-dacarbazine אחת לשלושה שבועות.
הערכת חציון משך השרידות החופשית מהתקדמות המחלה הייתה 5.1 חודשים בקרב מטופלים ב-dabrafenib לעומת 2.7 חודשים בקרב מטופלים ב-dacarbazine. הסיכון היחסי להתקדמות המחלה בקרב מטופלים ב-dabrafenib לעומת dacarbazine היה 0.30 (95%CI 0.18-0.51, P<0.0001).
תופעות הלוואי השכיחות ביותר של dabrafenib כללו תגובות של העור (היפרקרטוזיס, פפילומות וכדומה), חום, עייפות, כאב ראש וכאבי פרקים. תופעות לוואי בדרגת חומרה גבוהה היו נדירות. 12 משתתפים סבלו מ-keratoacanthoma או מ-SCC של העור, ארבעה סבלו מ-BCC של העור, משתתף אחד סבל מ-mycosis fungoides ושניים פיתחו מלנומות נוספות שנחשבו לקשורות בטיפול.
החוקרים מסכמים כי dabrafenib הוביל לשיפור בשרידות החופשית מהתקדמות המחלה בהשוואה לטיפול ב-dacarbazine. לא ניתן לערוך השוואה מדויקת, אך שיעור הנגעים בעור בקרב משתתפים שטופלו ב-dabrafenib היה נמוך יותר משיעורם בקרב משתתפים במחקרים שטופלו ב-vemurafenib.
עם זאת, חציון משך השרידות החופשית מהתקדמות המחלה נותר קצר למדי, ונראה כי תאי הגידול מפתחים במהירות עמידות לטיפול. מחקר לגבי שילוב של dabrafenib עם תרופות נוספות המעכבות אנזימים אחרים באותו מסלול (trametinib) נערך בימים אלו.
המחקר בוצע במימון חברת GlaxoSmithKline
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור: