חשיפה לקרינה, בעיקר בגיל צעיר, היא גורם סיכון ידוע לסרטן שד. מוטציות BRCA1/2 גורמות לפגיעה בתיקון שברים ב-DNA, שהחשיפה לקרינה גורמת להם. לפיכך ייתכן כי נשאיות המוטציות יהיו רגישות יותר לקרינה.
עוד בעניין דומה
מחקר GENE-RAD-RISK הוא מחקר רטרוספקטיבי, המשלב שלושה מחקרים שנערכו בצרפת, בריטניה והולנד. נכללו 1,993 נשים מעל גיל 18 שזוהו כנשאיות BRCA1/2. המשתתפות מילאו שאלונים מפורטים לגבי ביצוע בדיקות הדמיה אבחנתיות.
43% מהמשתתפות אובחנו כסובלות מסרטן שד. 48% עברו צילום רנטגן, אי פעם, ו-33% עברו ממוגרפיה. הגיל הממוצע בביצוע הממוגרפיה הראשונה היה 29.5. חציון מספר צילומי הרנטגן לפני גיל 40 היה 2.5, וחציון מספר הממוגרפיות היה 2.4.
כל חשיפה לקרינה לפני גיל 30 נמצאה קשורה בסיכון מוגבר לסרטן שד (HR 1.90, 95%CI 1.20-3.00). הסיכון עלה ככל שעלה מינון הקרינה. בחשיפה מצטברת למינון של 0.0174Gy באזור החזה לפני גיל 30, או למינון של 0.0066Gy לפני גיל 20, נמצא סיכון מוגבר פי 3 עד 4. מדובר במינונים נמוכים משמעותית מאלו שזוהו כמגבירים את הסיכון לסרטן שד בקבוצות אוכלוסייה אחרות.
לגבי חשיפה לקרינה בגיל 30–39 לא זוהה סיכון מוגבר לסרטן שד (HR 1.06, 95%CI 0.66-1.71).
החוקרים מסכמים כי על פי התוצאות, חשיפה של נשאיות BRCA1/2 לקרינה בביצוע בדיקות הדמיה לפני גיל 30 קשורה בסיכון מוגבר לסרטן השד, גם במינונים נמוכים משמעותית מאלו שזוהו כמגבירים את הסיכון באוכלוסיות אחרות. התוצאות תומכות בהמלצה להשתמש בשיטות הדמיה שאינן כרוכות בחשיפה לקרינה (כגון MRI) עבור נשאיות BRCA1/2.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
מילות מפתח:
תחומים: אונקולוגיה, גנטיקה, משפחה, הדמיה, כללי