במטרה לזהות את הכימותרפיה היעילה ביותר כתוספת לטיפול בריטוקסימאב (rituximab, MabThera, Roche), השוו חוקרים מאיטליה את יעילות הטיפולים השונים בניסוי תווית-פתוחה שתוצאותיו מפורסמות בכתב העת Journal of Clinical Oncology.
עוד בעניין דומה
בניסוי הוגרלו 534 חולי לימפומה פוליקולרית מתקדמת (advanced follicular lymphoma) בשלבים 2 עד 4 שלא טופלו בעבר לקבלת 8 מחזורי טיפול בעזרת cyclophosphamide, vincristine וprednisone (CVP) או 6 מחזורי טיפול בעזרת cyclophosphamide, doxorubicin, vincristine, וprednisone (CHOP) או 6 מחזור טיפול ב fludarabine וmitoxantrone ((FM, נוסף על 8 מנות של ריטוקסימאב (R).
על אף היעדר הבדל מובהק בשיעורי התגובה וההישרדות ללא התקדמות במשך 3 שנים בשלוש הקבוצות (R-CVP 88% ו52% R-CHOP 93% ו68% ו R-FM 91% ו63%, בהתאמה), במעקב חציוני של 34 חודשים, שיעור כשלון טיפול ב3 שנים היה גבוה יותר במובהק בקבוצת R-CHOP בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. שיעור ההישרדות הכולל עמד 95% בכלל אוכלוסיית המחקר.
מבחינת רעילות הטיפול, R-FM הביא לשיעור גבוה יותר במובהק של נויטרופניה דרגה 3 או 4 (64%) לעומת R-CVP (28%) וR-CHOP (50%).
לסיכום קובעים החוקרים כי R-CHOP הציג יחס סיכון-תועלת טוב יותר בהשוואה לR-FM אם כי שני הטיפולים היו טובים יותר מR-CVP במונחי הישרדות ללא התקדמות וזמן לכישלון טיפול במשך 3 שנים.