הטלומראז הוא אנזים האחראי על הטלומרים, מבנים חיוניים היוצרים מעין מגן עבור קצות הכרומוזומים מפירוק, איחוי או שבירה של ה-DNA. הטלומרים בבני האדם עשויים משילוב של רצף מסוים של DNA וחלבונים הקשורים אליו. עם כל התחלקות של התאים הסומטיים, מתרחשת התקצרות של קצות הטלומרים שגורמת להזדקנות ולמוות של התאים ועל ידי כך לקיצור אורך החיים שלהם.
עוד בעניין דומה
בתאים סרטניים, הטלומראז שומר על הטלומרים מפני התקצרות וכך מאפשר לתא לחיות לעד. עיכוב הטלומראז בתאים סרטניים גורם להחלשות הטלומרים ומגביל את תוחלת החיים של תאים אלה.
ברוב האדנוקרצינומות בלבלב נראה ביטוי יתר של פעילות טלומראז. מכאן, חסימת הטלומראז עשויה להגביל את תוחלת החיים של תאים סרטניים אלו בלבלב. GRN163Lי (Imetelstat) הוא מעכב טלומראז. מטרת המחקר היתה לבדוק את ההשפעות של חשיפה לטווח ארוך למעכב טלומראז זה על הטלומראז ועל תוחלת החיים של תאים סרטניים בלבלב.
החוקרים מצאו, כי GRN163L עיכב את הטלומראז בכל 10 שורות תאי הלבלב שנבדקו. חשיפה ממושכת לחומר המעכב גרמה תחילה להתקצרות מהירה ולהיווצרות טלומרים קצרים מאוד אך יציבים. חשיפה ממושכת יותר למעכב הביאה בסופו של דבר למשבר בתאים, שלווה בהפעלה של תגובה של נזק ל-DNA ואפופטוזיס. הפסקת החשיפה לתרופה GRN163L גרמה להפעלה מחדש של הטלומראז והארכה של הטלומרים תוך שלושה שבועות.
ממצאים אלו מראים, כי ניתן להגביל את תוחלת החיים של תאי סרטן בלבלב באמצעות חשיפה ממושכת למעכב טלומראז. על סמך ממצאים אלו, יש לערוך מחקרים קליניים עם GRN163L בחולים עם סרטן הלבלב. סרטן הלבלב הוא בעל שיעור חזרה גבוה במיוחד לאחר הסרת הגידול בניתוח. מכאן, שמעכבי טלומראז יכולים לשמש למניעת גדילה מחדש של הגידול הסרטני וחזרה של המחלה לאחר הסרת הגידול מהלבלב.