לאור הסיכון הגבוה להופעת גרורות ותמותה שטומנת בחובה חזרה מקומית-אזורית מבודדת (isolated locoregional recurrences, ILRR) של סרטן השד, ביקש ניסוי CALOR (Chemotherapy for isolated locoregional recurrence of breast cancer), שהתפרסם לאחרונה בכתב העת The Lancet Oncology, לבחון את התועלת מטיפול אדג'ובנטי (adjuvant, טיפול מימרץ) בשיפור ההישרדות במקרים אלו.
עוד בעניין דומה
לניסוי גויסו במשך 7 שנים (2003-2010) חולות סרטן שד חד-צידי עם ILRR מוכחת בביופסיה לאחר כריתת שד (mastectomy) או גוש (lumpectomy) עם שוליים ניתוחיים נקיים, שנכרתה לחלוטין. המשתתפות הוגרלו באופן גלוי-תווית לקבלת כימותרפיה לבחירת החוקר מתוך משטר מומלץ של 4 טיפולים בני מספר תרופות (85 נשים) או לא (77 נשים).
בנוסף לכימותרפיה ניתן טיפול אדג'ובנטי אנדוקריני לאלו עם קולטנים חיוביים וטיפול הקרנתי ניתן לכל אלו עם שוליים מעורבים מיקרוסקופית עם תוספת אפשרית של נוגדי HER2. הנתונים נותחו סטטיסטית לפי הכוונה לטפל (intention-to-treat).
בתום מעקב חציוני של 4.9 (טווח בין-רבעוני: 3.6-6.0) שנים הושגה נקודת הסיום העיקרית, הישרדות ללא-מחלה (disease-free survival), ב-28% מאלו שהוגרלו לכימותרפיה לעומת 44% מאלו שהוגרלו שלא לקבל כימותרפיה. שיעור ההישרדות ללא-מחלה ב-5 שנים בקבוצת הטיפול (69%; רווח בר-סמך של 95%: 56-79%) היה גבוה יותר במובהק (יחס סכנה 0.59; רווח בר-סמך של 95%: 0.35-0.99) בהשוואה לקבוצת הביקורת (57%; רווח בר-סמך של 95%: 44-67%).
בפילוח לפי מאפייני תאי הגידול, הטיפול האדג'ובנטי נמצא יעיל יותר באלו ללא קולטני אסטרוגן ברקמת החזרה (ערך P עבור תגובת גומלין: 0.046) אך לא בפילוח לפי מצב קולטני אסטרוגן ברקמת הגידול הראשוני (ערך P עבור תגובת גומלין: 0.43).
בקרב 81 הנשים שקיבלו כימותרפיה חוו 15% תופעות לא-רצויות חמורות, בעיקר נויטרופניה (בלבד ועם חום) וזיהומי מעיים.
את הממצאים מסכמים החוקרים בקביעה, כי יש להמליץ על טיפול אדג'בנטי בחולות עם חזרה מקומית-אזורית מבודדת של סרטן השד שנכרתה במלואה, בייחוד בגידולים ללא קולטני אסטרוגן.