בשלושת העשורים האחרונים חלה עלייה בהיארעות של אדנוקרצינומה בוושט בעולם המערבי. אדנוקרצינומה בוטשט מתפתחת על רקע ושט על שם בארט (Barrett’s esophagus), שמאפיין היסוד שלו הוא מטפלזיה של תאי אפיתל הוושט לתאי מעי (intestinal metaplasia), ושנגרמת לרוב בשל ריפלוקס. ההתקדמות לממאירות היא שלבית וכוללת מעבר ממטפלזיה לדיספלזיה בדרגה נמוכה, דיספלזיה בדרגה גבוהה ובסופו של דבר אדנוקרצינומה.
עוד בעניין דומה
צריבה באמצעות גלי רדיו היא פרקטיקה מקובלת במקרה של דיספלזיה בדרגה גבוהה או הימצאות ושט בארט לאחר רסקציה של סרטן בשלב מוקדם. במקרה של דיספלזיה בדרגה נמוכה, ההמלצות כיום הן למעקב כל 6-12 חודשים באמצעות אנדוסקופיה.
במחקר הנוכחי ביצעו חוקרים השוואה בין השגחה אנדוסקופית לצריבה בחולים שיש להם ושט בארט ודיספלזיה בדרגה נמוכה. המחקר הוא רב-מרכזי מתשע מדינות באירופה. רנדומיזציה בוצעה ביחס של 1:1. משך המעקב לאחר הרנדומיזציה היה 3 שנים בממוצע.
קבוצות הצריבה והביקורת כללו 68 חולים כל אחת. צריבה הפחיתה את הסיכון להתקדמות מדיספלזיה בדרגה נמוכה לדיספלזיה בדרגה גבוהה או לאדנוקרצינומה ב-25%, ואת הסיכון להתקדמות לאדנוקרצינומה ב-7.4% (1.5% לצריבה לעומת 8.8% לביקורת, רווח בר סמך 95%; 0%-14.7%, P=0.03 ). הבדל משמעותי סטטיסטית נמצא גם לגבי ארדיקציה של הדיספלזיה והמטפלזיה בוושט של חולים שעברו צריבה לעומת אנדוסקופיה בלבד.
19% מהמטופלים שעברו צריבה סבלו מתופעות לוואי. תופעת הלוואי השכיחה ביותר הייתה היצרות, שהתרחשה ב-12% מהחולים, ונפתרה לאחר הרחבה אנדוסקופית. המחקר הופסק בשלב מוקדם מהצפוי בשל נתונים שהעידו על עליונות הצריבה לעומת השגחה אנדוסקופית.
החוקרים מסכמים, כי צריבה באמצעות גלי רדיו היתה מועילה יותר במניעת ההתקדמות מדיספלזיה בדרגה נמוכה לדיספלזיה בדרגה גבוהה או ממאירות לעומת השגחה אנדוסקופית בחולים עם ושט בארט ודיספלזיה בדרגה נמוכה.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
