שיעור בדיקות הקולונוסקופיה בהן מצליח מבצע הבדיקה לאתר אדונמה אחת או יותר נחשב למדד לאיכות הבדיקה, אולם הקשר בינו לבין הסיכון להופעת סרטן על אף בדיקה תקינה (סרטן ביניים, Interval cancer) אינם ברורים. מחקר חדש, שהתפרסם לפני מספר ימים באתר כתב העת NEJM, ביקש לבחון את הקשר שבין יכולות מבצע הקולונוסקופיה לתוצאות הקליניות ולסיכון לסרטן המעי הגס ולתמותה לאחר בדיקה שפורשה כתקינה.
עוד בעניין דומה
בהתבסס על נתוני קופת חולים נאספו נתוני 314,872 בדיקות קולונוסקופיה שנערכו על ידי 136 גסטרואנטרולוגים, עם שיעור איתור אדנומות של 7.4-52.5%.
במעקב לאיתור מקרי סרטן 6 חודשים עד 10 שנים לאחר ביצוע הבדיקה אותרו 712 מקרי סרטן המעי הגס לאחר בדיקה תקינה (interval colorectal adenocarcinomas), כולל 255 מקרים בשלב מתקדם ו-147 מקרי תמותה עקב גידולים אלו.
בריבוד לפי שיעור איתור אדנומה נמצאה מגמת הפחתה בסיכון הלא מתוקנן להופעת סרטן ביניים עם ההתקדמות בחמישון שיעור איתור האדנומה מהנמוך לגבוה ביותר (9.8, 8.6, 8.0, 7.0, ו-4.8 מקרים ל-10,00 שנות אדם בחמישון אחד עד חמש, בהתאמה). הסיכון להופעת סרטן ביניים בקרב הנבדקים על ידי רופאים מהחמישון הגבוה ביותר היה נמוך יותר במובהק הן עבור כלל הגידולים (יחס סכנה מותאם [ adjusted hazard ratio]: 0.52; רווח בר-סמך של 95%: 0.39-0.69) והן עבור גידולים בשלב מתקדם (0.43; 0.29-0.64) וכן עבור גידולים קטלניים (0.38; 0.22-0.65).
על סמך נתונים אלו חושב, כי כל עלייה של 1.0% בשיעור איתור אדנומה לוותה בהפחתה של 3.0% בסיכון להופעת גידול לאחר בדיקה תקינה (יחס סכנה: 0.97; רווח בר-סמך של 95%: 0.96-0.98).