כימותרפיה כקו ראשון האריכה חיי חולי סרטן ערמונית גרורתי בשנה

מחקר שנערך בגברים עם סרטן ערמונית גרורתי מהסוג הרגיש לטיפול הורמונלי העלה, שמתן כימותרפיה כקו טיפול ראשון הצליח להאריך ביותר משנה את חיי המטופלים. זאת, בשונה מהנוהל המקובל כיום, לתת לחולים אלו טיפול כימותרפי רק בשלב מאוחר יותר של מחלתם שבו היא מפתחת עמידות לטיפולים הורמונליים. החוקרים מעריכים כי התוצאות הללו עשויות לשנות את האופן שבו הרופאים מטפלים בחולים סרטן ערמונית גרורותי מאז שנות ה-50 של המאה ה-20.

את המחקר הוביל ד"ר כריסטופר סוויני ממכון הסרטן ע"ש "דנה פרבר" בבוסטון. הוא הוצג בשבוע שעבר בכנס השני של ASCO, החברה האמריקנית לאונקולוגיה שנערך בשיקגו.

"זה המחקר הראשון המצביע על אסטרטגיה טיפולית מאריכת חיים בחולים המאובחנים עם סרטן ערמונית גרורתי", אמר ד"ר סוויני. "התועלת המשמעותית שהושגה בטיפול הזה היא יצירת סטנדרט חדש לטיפול בחולים עם מחלה אלימה אשר מתאימים לקבל כימותרפיה", הדגיש.

"הארכת החיים שנצפתה בחולי סרטן הערמונית שהשתתפו במחקר מרשימה ביותר - וארוכה באופן דרמטי ביחס להארכת החיים האופיינית של 6-2 חודשים בלבד, הנחשבת כהצלחה במחקרים הנערכים במבוגרים עם מחלה גרורתית", מסר בכנס ד"ר ברוס ג'ונסון, מנהל המחקר הקליני במכון "דנה פרבר".

בהודעה לתקשורת שמסר המכון צוין, כי כיום חולים חדשים המאובחנים עם סרטן ערמונית גרורתי, אשר הגידול שלהם רגיש לטיפול הורמונלי (כלומר - התפתחות הגידול תלויה בנוכחות הורמונים זכריים), מקבלים כימותרפיה רק לאחר שהם מפסיקים להגיב לתרופות חוסמות הורמונים (androgen deprivation therapy) - הניתנות להם כקווי טיפול ראשוניים וכאשר מחלתם מידרדרת.

מחקרו של ד"ר סוויני נועד לבחון, אם מתן כימותרפיה בשילוב עם טיפול הורמונלי כקו טיפול ראשון יחליש את יכולת תאי הגידול לתקן את הנזק שנגרם להם כתוצאה מהטיפול, ובדרך זו תעוכב התפתחות עמידות הגידול לטיפול ההורמונלי.

במחקר השתתפו 790 חולים. הם חולקו באופן אקראי ל-2 קבוצות - האחת טופלה ב-ADT (תרופות חוסמות הורמונים) בלבד; הקבוצה השנייה קיבלה ADT בשילוב עם תרופה כימותרפית (טקסוטר) למשך 18 שבועות. בקבוצה שקיבלה רק ADT ניתנה הכימותרפיה ל-124 חולים לאחר שמחלתם הידרדרה. בקבוצה שקיבלה ADT בשילוב כימותרפיה ניתנה עוד תוספת ל-45 חולים שמחלתם התקדמה.

במעקב חציוני שנערך לאחר 29 שבועות נמצא, כי 136 חולים מתוך הקבוצה שקיבלה רק ADT נפטרו, בהשוואה ל-101 נפטרים בלבד בקבוצה השנייה. מכאן, שהשרידות החציונית של החולים שקיבלו כימותרפיה כבר בשלב המוקדם הגיעה ל-57.6 חודשים בהשוואה לשרידות החציונית של 44 חודש, בקרב חולים שקיבלו טיפול הורמונלי בלבד. החולים שטופלו בכימותרפיה בשלב מוקדם זכו בממוצע בתוספת של יותר משנה לחיים.

יתרה מכך, לתוספת הכימותרפית לטיפול ההורמונלי היתה השפעה גדולה יותר בקרב 520 חולים שאובחנו עם מחלה מפושטת (גרורות לאיברים העיקריים ו/או לעצמות). לחולים אלו הייתה שרידות חציונית של 49.2 חודש לעומת 32.2 בקבוצה שקיבלה ADT בלבד - פער של 17 חודשים לטובת הטיפול המשולב.

התוצאות המוקדמות של המחקר פורסמו בדצמבר 2013 על ידי מכון הסרטן הלאומי של ארה"ב ואילו בכנס בשיקגו נמסרו עדכונים ותוצאות מפורטות יותר בליווי הסברים והערכות.

ד"ר סוויני ציין, כי התועלת המשמעותית ביותר שהושגה בזכות מתן התרופה הכימותרפית בשלב מוקדם של הטיפול נצפתה בחולים המוגדרים במצב קשה יותר מבחינת עומס המחלה הגרורתית. יידרש זמן נוסף להערכת התועלת שבמתן הכימותרפיה בשלב המוקדם לחולים עם פחות עומס גרורתי, כיוון שהשרידות החציונית שלהם עדיין לא הושגה.

תופעות הלוואי העיקריות שנצפו היו: חום נויטרופני ונוירופתיות. חולה אחד נפטר כתוצאה מהטיפול.

תוספת התרופה הכימותרפית הנ"ל לא רק שהאריכה את תוחלת החיים אלא גם דחתה את התקדמות המחלה כפי שנמדד על פי רמות החלבון PSA, המיוצר על-ידי בלוטת הערמונית. התוספת גם מנעה הופעת גרורות חדשות, או החמרה בסימפטומים. אצל החולים שקיבלו את התרופה הכימותרפית המחלה חזרה להתקדם רק לאחר 32.7 חודש בממוצע, לעומת חזרתה בחולים שקיבלו טיפול הורמונאלי בלבד בתוך 19.8 חודשים בממוצע.

לקריאה נוספת לחצו כאן