חסר חיסוני חמור משולב (SCID) הוא מצב ראשוני הטרוגני, לטאלי פעמים רבות, אם אינו מטופל אגרסיבית באמצעות טיפול חיסוני חליפי, השתלה של תאים המטופואטיים או שניהם יחד.
עוד בעניין דומה
צוות שהוקם כדי לבחון את התוצאות של השתלת תאים המטופואטיים בחולי SCID ומצבי חסר חיסוני אחרים, מדווח על תוצאות מחקר רטרוספקטיבי שכלל 240 ילדים עם SCID שעברו השתלה ב-25 מרכזים שונים. הגיל החציוני של הילדים בזמן האבחון היה 139 ימים, והם עברו השתלה בגיל חציוני של 180 ימים. הישרדות כוללת ל-5 שנים היתה 74%, ו-45 מהילדים נזקקו להשתלה חוזרת (56% הישרדות).
שיעור ההישרדות היה גבוה, ללא קשר לתורם, בקרב ילדים שעברו השתלה בגיל 3.5 חודשים ומטה (94%), בקרב ילדים מבוגרים יותר שלא היה להם זיהום קודם (90%) או כאלו שהיה להם זיהום והחלימו (82%). כאשר מקור התרומה היה מאח תואם (matched sibling donor) אחוזי ההישרדות היו הגבוהים ביותר; 97%. גיל מבוגר יותר וזיהום פעיל בזמן ההשתלה היו קשורים בפרוגנוזה פחות טובה.
החוקרים מסכמים, שבקרב תינוקות הסובלים מחסר חיסוני משולב חמור, גם בתרומות שהתקבלו מתורם שאינו אח תואם, התוצאות היו מצוינות כאשר הילדים אובחנו מוקדם וטופלו לפני שהופיע זיהום. כל המקורות האפשריים לתרומה יכולים להוביל לתוצאה טובה בילדים אסימפטומטיים ולכן יש חשיבות לאתר ילדים הסובלים מההפרעה בהקדם.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט