חדשות

מעבדה חדשה לחקר נגיף ה-HCV נחנכה בפקולטה לרפואה בצפת

לראשת המעבדה, שנחנכה בשבוע בשעבר, מונתה ד"ר מיטל גל-תנעמי; לדבריה, "ננסה לזהות הנוגדנים הגורמים לסילוק יעיל של הנגיף"

ד"ר מיטל גל-תנעמי (צילום: הפקולטה לרפואה בצפת)
ד"ר מיטל גל-תנעמי (צילום: הפקולטה לרפואה בצפת)

ד"ר מיטל גל-תנעמי, וירולוגית בהכשרתה, מונתה לנהל את המעבדה החדשה לחקר נגיף ההפטיטיס C, שנחנכה בשבוע שעבר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בצפת.

ד"ר מיטל גל-תנעמי (צילום: הפקולטה לרפואה בצפת)

ד"ר מיטל גל-תנעמי (צילום: הפקולטה לרפואה בצפת)

ד"ר גל-תנעמי ביצעה את הפוסט-דוקטורט שלה בחקר הנגיף במעבדתו של פרופסור סטנלי למון באוניברסיטת טקסס בארה"ב. את הדוקטורט, בהנדסת נוגדנים ובנגיף ההפטיטיס C, ביצעה קודם לכן באוניברסיטת תל-אביב. דיווחים על מחקריה השונים בתחום הזה הופיעו בכמה מכתבי העת המדעיים המובילים בעולם.

ד"ר גל-תנעמי מסרה כי המחקר במעבדתה יהיה מולטי-דיסציפלינארי. נגיף ההפטיטיס C גורם ברוב המקרים להדבקה כרונית ובחלק קטן להדבקה חד-פעמית, כאשר המערכת החיסונית מצליחה להתגבר עליה. נגיף ההפטיטיס C הוא הגורם העיקרי למחלת כבד כרונית ולסרטן כבד ראשוני. יותר מ-180 מיליון בני אדם בעולם סובלים מהנגיף. הידבקות בו היא הגורם העיקרי בעולם המערבי, ובכלל זה בישראל, להשתלת כבד. כיום אין חיסון נגד הנגיף ואין מספיק ידע בסוגיית החסינות הטבעית כנגדו ובמנגנונים שבאמצעותם הנגיף גורם לסרטן כבד.

"נחקור את כל 'רפרטואר' הנוגדנים של החולה הכרוני ושל החולה שהבריא מהמחלה, תוך ניסיון לזהות את הנוגדנים העוברים הפעלה בזמן ההדבקה בנגיף וגורמים לסילוק יעיל שלו. כך נחקרים ההבדלים ברמות הנוגדנים ובאיכותם בין חולים כרוניים לבין חולים הנושאים את הנגיף, וכן השוני שבין המערכות החיסוניות של שני סוגי החולים", מסרה ד"ר גל-תנעמי.

המעבדה צוידה במערכות טכנולוגיות חדשניות, המסייעות בהבנת התגובה החיסונית ויכולתו של הנגיף להתחמק ממנה. לדברי ד"ר גל-תנעמי, "בשיטות של הנדסת נוגדנים נשאף לפתח את הנוגדנים המנטרלים את הנגיף. כיווני המחקר מיועדים לשמש בסיס לפיתוח עתידי של חיסונים פאסיביים ופעילים כנגד נגיף ההפטיטיס C – וגם תרופות לעיכוב סרטן והתפתחות של גרורות".

הבנת תהליך התפתחותה של מחלת הכבד הנגרמת כתוצאה מהידבקות בנגיף ההפטיטיס C והשפעת המנגנונים המובילים בהתפתחות סרטן כבד הם הכרחיים. "נושא חשוב אחר: חקר הקשר שבין השפעת הנגיף על שינויים החלים במבנה התלת מימדי של ה- DNA והשפעת השינויים הללו על תדירות ומיקום המוטציות בתאים הסרטניים", מסרה עוד ד"ר גל-תנעמי.

המעבדה תעסוק גם בהבדלים שבמאפייני סרטן הכבד הנגרם כתוצאה מהדבקה בנגיף ההפטיטיס C לעומת מאפייני סרטן הכבד הנגרם מהידבקות בנגיף ההפטיטיס B ובאפיון מלא של סוגי הסרטן, ההבדלים בתנועתיות ובפולשנות התאים הסרטניים בעת התהליך הגרורתי וגילוי המנגנונים שבאמצעותם ניתן לעכב התפתחות מחלת הסרטן והגרורות באמצעות תרופות.

"בעוד שחיסונים ונוגדנים-מנטרלים יכולים להיות יעילים בטיפול במחלה", הדגישה ד"ר גל-תנעמי, "פיתוח גישות אימונולוגיות לבקרת הנגיף התעכב עד כה כתוצאה מהיעדר מערכות מתאימות שבהם ניתן למדוד פעילות של נוגדנים מנטרלים. רק בשנים האחרונות פותחו מערכות לחקר הנגיף שאפשרו פיתוח בדיקות מדויקות לנוגדנים המנטרלים אותו. בימים אלו ממש מתבצע במעבדה שלנו בידוד של נוגדנים-מנטרלים ייחודיים שיכולים יהיו לסייע בעתיד בטיפול במחלה במתכונת הרפואה המותאמת אישית, או בפיתוח חיסון כנגד הנגיף" .

כל עבודות המחקר נעשות בשיתוף עם בתי חולים בישראל, חוקרים-עמיתים בעולם ובסיוע חברות תרופות.

נושאים קשורים:  חדשות,  הפטיטיס C,  HCV,  הפקולטה לרפואה בצפת,  ד"ר מיטל גל-תנעמי,  נוגנדים,  הנדסת נוגדנים
תגובות