חדשות

סרטן בלוטת התריס: יותר אבחונים מוקדמים, אך ללא שינוי בתוחלת החיים

בכנס שנערך ב"רמב"ם" הוצגו נתונים בנושא ומחקרים עדכניים, המצביעים על כך שבמטופלים צעירים בעלי גידולים קטנים בבלוטת התריס, מעקב בלבד הוא אפשרי

משתתפי הכנס במהלך אחד הדיונים (צילום: פיוטר פליטר / רמב"ם)

יכולות האבחון המתקדמות והעלייה הגדולה בשנים האחרונות במספר הניתוחים לכריתת בלוטת התריס, אמורים היו להביא לירידה בתמותה מהמחלה. אך למרות זאת, תוחלת החיים של המטופלים נותרה בעינה. עם סוגיות הללו ניסו להתמודד כמה מטובי המומחים בישראל ובעולם בכנס שהתקיים באחרונה במרכז הרפואי "רמב"ם" בחיפה.

סרטן בלוטת התריס, כך נמסר בכנס, מהווה כיום את הממאירות האנדוקרינית השכיחה ביותר בעולם, ללא קשר למוצא אתני או למיקום גיאוגרפי. שכיחות סרטן זה הולכת וגדלה בשלושה העשורים האחרונים, בין היתר, עקב ריבוי בדיקות סקר שונות, המגלות אותו.

במקביל, נראה שהודות לאבחון הקל יחסית של סרטן זה, באמצעות בדיקות הדמיה פשוטות, חלה עלייה משמעותית בביצוע הניתוחים לכריתת בלוטת התריס. למרות זאת, באופן מפתיע, נתונים אלו לא באים לידי ביטוי בשיפור תוחלת החיים של החולים.

(מימין:) פרופ' עזרא כהן, אונקולוג ממרכז הסרטן Moores שבסן דייגו, ארה"ב; ד"ר סאלם בלאן, מנהל היחידה לאונקולוגיה של הראש והצוואר ברמב"ם; ד"ר שגית זולוטוב, רופאה בכירה במכון האנדוקרינולוגי ברמב"ם; פרופ' גיל זיו, מנהל מחלקת אא"ג גידולי ראש-צוואר ברמב"ם; פרופ' מייק טאטל, אנדוקרינולוג ממרכז הסרטן Memorial Sloan Kettering בניו-יורק; ד"ר מיכל מקל, אחראית השירות לכירורגיה אנדוקרינית ברמב"ם (צילום: רמב"ם / פיוטר פליטר)

(מימין:) פרופ' עזרא כהן, אונקולוג ממרכז הסרטן Moores שבסן דייגו, ארה"ב; ד"ר סאלם בלאן, מנהל היחידה לאונקולוגיה של הראש והצוואר ברמב"ם; ד"ר שגית זולוטוב, רופאה בכירה במכון האנדוקרינולוגי ברמב"ם; פרופ' גיל זיו, מנהל מחלקת אא"ג גידולי ראש-צוואר ברמב"ם; פרופ' מייק טאטל, אנדוקרינולוג ממרכז הסרטן Memorial Sloan Kettering בניו-יורק; ד"ר מיכל מקל, אחראית השירות לכירורגיה אנדוקרינית ברמב"ם (צילום: רמב"ם / פיוטר פליטר)

הודות לאבחון הקל יחסית של סרטן זה, באמצעות בדיקות הדמיה פשוטות, חלה עלייה משמעותית בביצוע הניתוחים לכריתת בלוטת התריס

הטיפול הראשוני בסרטן בלוטת התריס מהסוג הפפילרי (שהוא השכיח ביותר), הסבירו המומחים שנטלו חלק בכנס, הוא ניתוח. לאחריו, במידת הצורך, ניתן טיפול באמצעות יוד רדיואקטיבי. במקומות רבים בעולם, הטיפול הניתוחי כולל לרוב כריתה מלאה של בלוטת התריס, ולעיתים גם כריתה של בלוטות הלימפה שבצוואר - ניתוח גדול הכרוך לעיתים בסיכונים ובתחלואה משמעותית.

בשנים האחרונות התפתחו גישות טיפולית שונות בקרב המומחים בתחום, במיוחד בחולי סרטן בלוטת התריס הנמצאים ברמת סיכון נמוכה. בחולים אלה, לרוב צעירים עם גידולים קטנים וללא עדות לגרורות בבלוטות הלימפה, קיימת אפשרות לבצע כריתה חלקית בלבד של בלוטת התריס.

רופאים בארה"ב וביפן מקיימים עתה מחקרים, שבהם לוקחים חלק מטופלים בסיכון נמוך מאוד, ואלו כלל אינם עוברים ניתוח אבל נמצאים במעקב בלבד. עד כה ממצאי המחקר הללו הראו כי מעקב בלבד הוא בטוח ואפשרי בקבוצת מטופלים ספציפית זאת.

בנושאים השנויים במחלוקת בדבר הטיפול בגידולי בלוטת התריס – ותוך ניסיון להגיע לקונצנזוס – נערך ברמב"ם הכנס הרב-תחומי הזה (שלישי שהוקדש במיוחד לבלוטת התריס). השתתפו בו רופאים מכל בתי החולים בארץ וגם אורחים מחו"ל בתחומי אא"ג, ניתוחי ראש צוואר, כירורגיה, אנדוקרינולוגיה, אונקולוגיה, פתולוגיה והדמיה.

"אנו רואים עליה משמעותית במספר הניתוחים של בלוטת התריס שנעשים בשנים האחרונות", אמר פרופסור זיו גיל, מנהל מחלקת אא"ג ברמב"ם וממארגני הכנס. "רוב הניתוחים הם בחולים בדרגת סיכון נמוכה שהסיכוי שלהם למות ממחלות לב או תאונות דרכים למשל, עולה על הסיכון למות ממחלת הסרטן".

בכנס הוצגו מחקרים המראים כי יותר ממחצית מכל הקרצינומות הפפילריות בבלוטת התריס קטנות מ-2 ס"מ. נושא אחר שעלה בכנס היה האפשרות לניתוחים משמרים – כלומר כריתה חלקית בלבד של בלוטת התריס - או מעקב אחר גרורות בבלוטות הלימפה, כאמור בחולים בדרגת סיכון נמוכה.

עוד הוצגו בכנס גישות טיפוליות חדשים בגידולים המתקדמים של סוג הסרטן הזה. "קבוצת החולים הזו שונה מאד מהקבוצה שבסיכון נמוך", הסבירה ד"ר שגית זולוטוב, רופאה בכירה במכון האנדוקרינולוגי ברמב"ם, "מדובר בקבוצה קטנה יחסית של מטופלים המאובחנים בגיל מבוגר או באנשים שנחשפו לקרינה בילדותם. במטופלים אלו, המחלה מתקדמת מהר ונוטה לשלוח גרורות. היא גם איננה מגיבה לטיפול המקובל כמו במתן יוד רדיואקטיבי".

הטיפול הרווח עבור קבוצת חולים זו הוא ניתוח לכריתת הגידול. אולם, אם בעבר לא היה לרופאים מה להציע לחולים עם מחלה גרורתית, בכנס הוצגה בשורה חדשה: כמה תרופות ביולוגיות חדשות שחלקן אף נמצאות כבר בסל הבריאות והן יכולות לעכב את התקדמות המחלה ובמקרים מסוימים אף להביא להיעלמותה.

"אנחנו נמצאים בעניין הזה בעידן חדש", אמר ד"ר סאלם בלאן, מנהל היחידה לאונקולוגיה של הראש והצוואר ברמב"ם, "אני צופה שבשנים הקרובות ייכנסו יותר תרופות ביולוגיות מתקדמות לסל הבריאות ונוכל להאריך חיים גם לחולים עם גרורות מרוחקות של סרטן בלוטת התריס".

לדברי פרופסור גיל, "מחקרים שנעשו באוסטרליה, ארה"ב וטייוואן מראים בצורה חד משמעית שהצלחת הטיפול תלויה בשני גורמים עיקריים: כאשר הניתוח מבוצע במרכז אוניברסיטאי שמנוסה בטיפול במספר רב של חולים וכאשר הטיפול ניתן בידי צוות רב-תחומי הכולל לא רק את המנתח אלא גם אנדוקרינולוג, אונקולוג וצוות תומך פרא-רפואי המלווה את החולים שנים לאחר הניתוח".

נושאים קשורים:  חדשות,  המרכז הרפואי "רמב"ם",  כנס,  בלוטת התריס,  סרטן בלוטת התריס,  פרופ' זיו גיל,  ד"ר סאלם בלאן,  ד"ר שגית זולוטוב,  יוד רדיואקטיבי
תגובות