מטרת המחקר הייתה להעריך את הירידה בנטל הסרטן הניתן למניעה על ידי חיסון, בגברים, אם בנים היו מחוסנים במקביל לבנות כנגד סוגי וירוס הפפילומה האנושי (HPV) היכולים לגרום לסרטן.
עוד בעניין דומה
נעשה שימוש בגישת סינתזת ראיות בייסיאנית (Bayesian) על מנת להעריך את ההשפעה של חיסון כנגד HPV מסוג 16 ו-18 על נטל הסרטן בפי הטבעת, בפין, או בפה ובגרון (oropharyngeal) בקרב גברים הטרוסקסואלים ובקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
ההנחה הייתה, כי הירידה בהדבקה ב-HPV, בשל חיסון בנות, גורמת לירידה בסיכון לסרטן הקשור ב-HPV בכל הגברים, אבל היא אינה משפיעה על הסיכון המוגבר להדבקה ב-HPV בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
המחקר בדק את המודל על האוכלוסייה הכללית בהולנד, במידה ותוכניות החיסון ל-HPV יוחלו גם על בנים בגיל 12. התוצאות העיקריות שנבדקו היו שנות חיים מתוקננות לאיכות חיים (Quality adjusted life years - QALYs) ומספר החיסונים שיש לתת.
לפני מתן חיסון ל-HPVי, 14.9 (רווח אמינות (credible interval, רווח סמך בייסיאני) 95%: 18.1-12.2) שנות חיים מתוקננות לאלף גברים אבדו בשל סרטנים היכולים להימנע על ידי חיסון ל-HPV בהולנד. הנטל הזה יכול לרדת ב-37% (48%-28%) במידה וקבלת החיסון בקרב בנות תישאר כפי שהיא ותעמוד על 60%.
על מנת למנוע מקרה יחיד של סרטן בקרב גברים, 795 בנים (987-660) יהיו צריכים להתחסן; לסרטן ספציפי בפי הטבעת, בפין, ובפה ובגרון מספר המחוסנים צריך להיות 2162, 3486 ו-1975, בהתאמה. נטל הסרטן הנגרם בשל HPV יכול לרדת ב-66% (80%-53%) במידה ומתן החיסון בקרב בנות יעלה ל-90%. במקרה זה 1,735 בנים (2900-1240) יהיו צריכים להתחסן על מנת למנוע מקרים נוספים; לסרטן ספציפי בפי הטבעת, בפין, ובפה והגרון מספר המחוסנים צריך להיות 2593, 29107 ו-6484, בהתאמה.
החוקרים מסכמים, כי גברים ירוויחו באופן לא ישיר מחיסונם של בנות, אך הסיכון לסרטן הקשור ב-HPV יוותר. הרווח התוספתי מחיסון של גברים, כאשר קבלת החיסון בקרב בנות הוא גבוה, מונע מהרצון למנוע סרטן בפי הטבעת, המדגיש את הרלוונטיות של המאמצים למניעת HPV בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.