• יו"ר החברה: ד"ר עידו לוריא
  • מזכ"ל: ד"ר אילן טל
  • גזברית: ד"ר אנג'לה דרניקוב
  • חברי ועד: פרופ' חגי חרמש
  • ד"ר מיכל רפפורט
  • ד"ר סעיד מוחמד מוסא
חדשות

הוגשה עתירה לבג"צ נגד סעיפים מרכזיים ברפורמה בבריאות הנפש

לדברי העותרים, המייצגים ארגוני חולים ומטפלים, הרפורמה מתנה טיפול באישור פסיכיאטר, מה שמצמם את סל הבריאות המסופק לאזרחים; כמו כן, טוענים העותרים כי הצורך לעבור דרך רופא משפחה בדרך לקבלת טיפול מצמצם עוד יותר את הטיפול הנפשי הניתן לאוכלוסייה בישראל

עתירה לבית משפט (אילוסטרציה)
עתירה לבית משפט (אילוסטרציה)

ועדת הבריאות של הכנסת תקיים היום (ג') דיון נוסף ברפורמה בבריאות הנפש העומדת להיכנס לתוקף ב-1 ביולי. לדיון אמורים להגיע מטפלים ומטופלים שלא אופשר להם להשמיע קולם בדיון הקודם.

בנוסף, אתמול הוגשה עתירה לבג"צ נגד שרי הבריאות, האוצר, הכנסת וקופות החולים, בטענה ש"התנהלות הממשלה והקופות לעניין הרפורמה נעשתה הרחק מהעין הציבורית ובניגוד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי". העתירה דורשת לשנות את אופן יישום הרפורמה.

את העתירה הגישו עורכי הדין חגי קלעי ואוהד רוזן, בשם עמותת "בנפשנו" לבריאות הנפש, ארגון הפעולה של הנכים, ארגון ההורים הארצי, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מתמחים, ח"כ מיכל בירן, מטפלים וכן חמישה מטופלים אנונימיים (ביניהם שתיים שבעבר טופלו בעקבות פגיעה מינית).

עו"ד חגי קלעי: "עד היום כל אדם שסובל ממצוקה נפשית יכול לקבל שרות במרפאה לבריאות הנפש. עם יישום הרפורמה - רק מי שיש לו אבחנה פסיכיאטרית יוכל לקבל שרות"

העותרים מבקשים צו ביניים לביטול ההתניה הכלולה ברפורמה, בדבר מתן טיפול נפשי רק למי שעבר אבחנה פסיכיאטרית. עורכי הדין המייצגים את העותרים טוענים, כי בהתאם להתניה זאת לא יוכלו לקבל טיפול נפשי נפגעות תקיפה מינית, נפגעי אלימות, קטינים וקשישים הסובלים מהזנחה או שעברו התעללות, נפגעי תאונות דרכים, נכים במשבר, הורים לילדים עם מוגבלויות ואחרים, שאותם מגדירים עורכי הדין כ"אוכלוסיות מוחלשות ביותר" שעד כה טופלו במרפאות בריאות הנפש של המדינה.

עוד נאמר בעתירה, כי "לאחר שנים של ייבוש תקציבי מכוון, הרפורמה עברה במחטף, בצו עוקף כנסת". לדברי העותרים, במתווה יש סוגיות לא ברורות רבות, מה שיגרע מזכויותיהם של תושבי ישראל לקבל מענה נפשי הולם. לדבריהם, יישום הצו מצמצם דרמטית את אוכלוסיית הזכאים לטיפול והן את הטיפול שיינתן להם.

עו"ד חגי קלעי הדגיש, כי העתירה איננה נגד עצם העברת הטיפול בנושאי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים, אלא נגד הגריעה של סל השירותים שניתן לאוכלוסיית הנזקקים.

"עד היום כל אדם שסובל ממצוקה נפשית יכול לקבל שרות במרפאה לבריאות הנפש. עם יישום הרפורמה - רק מי שיש לו אבחנה פסיכיאטרית יוכל לקבל שרות. מדובר למעשה בהקטנת הסל, בלי סמכות : ללא החלטה - לא של הממשלה ולא של הכנסת - ובניגוד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי", אמר.

העותרים גם טוענים כי הצורך באישור רופא המשפחה על מנת לקבל טיפול נפשי בעייתי, מאחר שלרופאי המשפחה אין את ההכשרה המתאימה או היכולת להתמודד עם הצרכים של הסובלים ממצוקה על רקע נפשי. העותרים דורשים לפיכך להשאיר את המצב הנוכחי, שבו מטופל מאובחן בידי איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, ועל בסיס זה יינתן לו הטיפול.

נושא אחר שלגביו מתבקש בג"צ להתייחס העתירה הוא פרטיות המטופלים. עד היום, המידע עליהם נשמר רק במרפאות לבריאות הנפש. לאחר הרפורמה הוא עתיד להישמר במאגרים הכלליים של קופות החולים.

בתגובת משרד הבריאות לעתירה הודגש, כי ביסוד הרפורמה עומדת התפיסה שבריאות הנפש ובריאות הגוף כרוכות זו בזו ומשלימות זו את זו. הפיצול הקיים כיום, שעל פיו משרד הבריאות מטפל בחולי הנפש וקופות החולים בכל השאר, "איננו ראוי ועומד בניגוד לעמדה המקצועית המובהקת של מומחים בארץ ובעולם". לדברי המשרד, "אלו ממליצים לשלב את בריאות הנפש ברפואה הראשונית".

במסגרת הרפורמה, הודיע המשרד, יתווספו תקנים לרופאי קהילה המתמחים בפסיכיאטריה ובפסיכיאטריה של הילד - תחומים שבהם קיימת מצוקת כוח אדם גדולה.

נושאים קשורים:  חדשות,  משרד הבריאות,  הרפורמה בבריאות הנפש,  בג"צ,  עתירה
תגובות
05.07.2015, 22:13

יש בלי ספק בעיות רבות עם הרפורמה. אבל גם עד היום, כל פונה למרפאה לבריאות הנפש היה צריך לקבל אבחנה פסיכיאטרית. לא ניתן לטפל באדם ללא אבחנה, וגם אין הצדקה לכך. נפגעי טראומה, למשל, מטופלים לא בתוקף היותם נפגעים, אלא בתוקף היותם סובלים מתסמונות הסתגלות, תסמונות פוסט-טראומטיות, תסמונות חרדה או דיכאון. טיפול לא מבוקר וארוך טווח באנשים שאין להם אבחנה ברורה היא דווקא רעה חולה שאני שמח שניפטר ממנה, מכיוון שהדבר פוגע בהקצאת המשאבים למי שבאמת זקוק להם. טיפול נפשי כמו כל טיפול רפואי ניתן באינדיקציות מסויימות סצפיציפיות, וכדי לטפל בהפרעות נפשיות ספציפיות.