הוספת פרוגסטין לאסטרוגן מפחיתה את הסיכון לסרטן רירית הרחם (endometrial cancer), אך מידת ההשפעה על היסטולוגיות ספציפיות של סרטן רירית הרחם ושיעורי ההיארעות והתמותה ממחלה זו אינה ברורה. לכן, בוצע המחקר הנוכחי, אשר העריך את מידת ההשפעות הללו.
עוד בעניין דומה
מחקר יוזמת בריאות האישה (Women’s Health Initiative - WHI) הוא מחקר כפול-סמיות ומבוקר אינבו עם הקצאה אקראית, אשר העריך את השימוש בגלולות משולבות של אסטרוגן ופרוגסטין. למחקר WHI גויסו 16,608 נשים באל-וסת, בגילאי 50-79, שלא עברו כריתת רחם והיו עם תוצאות תקינות של ביופסיית רירית הרחם בעת תחילת המחקר.
הנבדקות הוקצו אקראית לקבלת גלולה אחת ליום המכילה אסטרוגן מצומד במינון 0.625 מ"ג בשילוב עם מדרוקסיפרוגסטרון אצטט (medroxyprogesterone acetate ) במינון 2.5 מ"ג (n=8,506), או גלולת אינבו (n=8,102). תקופת המעקב נמשכה מעבר לתאריך הסיום המקורי, ולכן נדרשו החוקרים להשיג אישור השתתפות מחודש, עליו חתמו 12,788 (83%) מהנבדקות ששרדו. ניתוחי הנתונים בוצעו עם כוונה לטפל (intent-to-treat), וכל המבחנים הסטטיסטיים היו דו-צדדיים.
ההתערבות המחקרית נמשכה בממוצע 5.6 שנים, ולאחר מכן הנבדקות היו במעקב במשך 13 שנים בממוצע. שיעור המקרים של סרטן רירית הרחם היה נמוך יותר בקבוצת הגלולה המשולבת, בהשוואה לקבוצת האינבו (66 לעומת 95 מקרים; היארעות שנתית: 0.06% לעומת 0.10%, יחס סיכון [hazard ratio – HRי] 0.65, 95% רווח בר סמך 0.48-0.89, P = 0.007).
במהלך תקופת נטילת הגלולות היו מעט פחות מקרים של סרטן רירית הרחם בקבוצת הגלולה המשולבת, לעומת קבוצת האינבו (25 לעומת 30, HRי: 0.77, 0.45-1.31), הבדל זה נהיה מובהק במהלך תקופת המעקב (41 לעומת 65, HRי: 0.59, 0.40-0.88, P = 0.008), אך לא היה הבדל ב-HR בתקופות המחקר השונות (P difference = 0.46).
נצפתה ירידה, אך ללא מובהקות סטטיסטית, בשיעור התמותה מסרטן רירית הרחם בקבוצת הגלולה המשולבת, בהשוואה לקבוצת האינבו (5 לעומת 11 מקרי מוות, HRי: 0.42, 95% רווח בר סמך 0.15-1.22).
ממצאי המחקר מראים, כי טיפול הורמונלי משולב עם אסטרוגן ופרוגסטין מפחית את הסיכון להיארעות סרטן רירית הרחם בקרב נשים באל-וסת.