פרופ' בנימין דקל, מנהל המכון לחקר תאי גזע בילדים ומנהל היחידה לנפרולוגיה ילדים בבית החולים לילדים במרכז הרפואי "שיבא", זכה בפרס השנתי שמעניקה משפחת יודעים על מצוינות בחקר הסרטן לשנת 2015. הפרס הוענק לפרופסור דקל בשבוע שעבר, במהלך כינוס מדעי שנערך בבית החולים "רמב"ם".
עוד בעניין דומה
פרופסור דקל השלים את לימודי הרפואה בהצטיינות בפקולטה לרפואה בטכניון, התמחה ברפואת ילדים ובנפרולוגיה ילדים ב"שיבא" ובבית החולים לילדים שניידר. הוא השלים תואר PhD בהצטיינות ופוסט דוקטורט במכון וייצמן למדע. הוא מכהן כפרופסור חבר בחוג לרפואת ילדים וכחבר סגל נלווה במחלקה לגנטיקה מולקולארית בביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
הוא כיהן כפרופסור אורח במכון לתאי גזע ורפואה רגנרטיבית באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב ומכהן כחבר בחברה האמריקנית למחקר קליני.
פרופ' דקל נחשב לאחד החוקרים מהמובילים בעולם בחקר תאי הגזע הרקמתיים (tissue stem cells), בדגש על כליות וסרטן כליות. קבוצת המחקר שהוא עומד בראשה ב"שיבא" משתמשת במגוון שיטות חדשניות כדי ללמוד את הקשר שבין התפתחות הגוף, רגנרציה והתפתחות סרטן ברמת תא הגזע - ובמקביל מפתחת מודלים פרה-קליניים בחיות מעבדה לתרגום הממצאים ליישומים קליניים.
פרופ' דקל וצוותו היו הראשונים שהצליחו לזהות ולבודד את תאי הגזע הרקמתיים מכליות עובריות אנושיות. תאי גזע אלו מסוגלים להצמיח רקמת כליה תקינה. כשקבוצת המחקר סרקה גידולי כליה בילדים (הגידול ע"ש ווילמס) היא זיהתה בתוך הגידולים תאי גזע שהיו בעלי דמיון ניכר לאלו הנמצאים בכליות העובריות.
בעזרת טכנולוגיות מתקדמות של מיון תאים בודדו תאי הגזע הסרטניים וכך הוברר, כי למרות הזהות הכמעט מוחלטת עם תאי הגזע "הטובים" הם אינם יוצרים איבר אלא יוצרים את הגידול על כל מרכיביו. דהיינו: בעוד שתאי הגזע הטובים מתחדשים כל הזמן ואחראים לצמיחת האיבר בחיים העובריים, תאי הגזע הסרטניים הם בעלי יכולת התחדשות עצמית ואחראים לצמיחת הגידול הסרטני על כל מרכיביו ושגשוגו.
הפוטנציאל הטיפולי הטמון בתגלית זאת הוברר בהמשך עבודת המחקר, ונמצא כי תקיפה של אותם תאי גזע סרטניים המתדלקים את הגידול - תוביל להכחדתו. ואכן, אפיון מעמיק של תאי הגזע הסרטניים, הוביל למציאת סמנים ספציפיים של אותם תאים. כנגד אחד הסמנים שהתגלו כוון נוגדן שאליו הוצמדה כימותרפיה. הטיפול הזה הוביל להיעלמות הגידולים האנושיים שנלקחו מחולים והושתלו בעכברים.
בנוסף, הראו החוקרים שבמעבר בין החיים העובריים לחיים הבוגרים, תאי הגזע הרקמתיים משנים את תכונותיהם ויכולתם, כך שאותו סמן שבו נעזרו לשם תקיפת תאי הגזע הסרטניים בגידול - כלל אינו מופיע בבוגר אלא רק בעובר. לכן הדבר מאפשר טיפול בסרטן בחולים ללא פגיעה בתאים הבוגרים.
שיטת טיפול זו שהוביל פרופסור דקל בסרטן בילדים, בניסויים בסיסיים ופרה-קליניים, נמצאת עתה בניסויים קליניים בארה"ב (פאזה שנייה) ומדגימה כיצד יש ביכולתה של תגלית במעבדה להגיע למיטת החולה במהרה. על סמך תוצאות מחקר אלו נבדקים עתה במעבדתו טיפולים חדשניים נוספים בשורה של גידולים אגרסיביים.
ועדת הפרס קבעה, כי הוא מוענק לפרופסור דקל "על הגילויים פורצי הדרך של מנגנוני התפתחות הסרטן הכלייתי בילדים, על שיטות חדישות לטיפול שפותחו תודות לתגליותיו ועל מכלול עבודתו".