כיום, קבוצת גידולי הסרקומה ממקור רקמה רכה מונה כ-70 תת סוגים היסטולוגיים. רוב המחקרים הקליניים בסרקומה בחנו יעילות כימותרפיה בקבוצת חולים עם סרקומות ולא התמקדו בתת-סוג היסטולוגי מסוים, בגלל נדירות הגידול וקושי בגיוס חולים.
עוד בעניין דומה
ייתכן מאוד, כי האכזבה מכימותרפיה בסרקומות קשורה להכללה של חולי סרקומה ללא אבחנה בין הסוגים ההיסטולוגיים השונים במחקרים.
המחקר הקליני הנוכחי התמקד בחולים עם שני סוגי סרקומה בלבד, ובכך טמונה הצלחתו. המחקר פאזה III, שפורסם החודש בכתב העת הרפואי LANCET, מדווח על הארכת תוחלת חיים בסרקומה, לראשונה מזה שנים. במחקר השוו בין טיפול ב-eribulin ל-dacarbazine ב-452 חולי ליפוסרקומה וליומיוסרקומה מתקדמת.
אומנם, נצפה שיפור בן חודשיים בלבד בהשרדות עם אריבולין, מ-11.5 ל-13.5 חודשים (HR 0.77; 95% CI 0.62-0.95; p=0.017) עבור כלל אוכלוסיית החולים. אולם, בניתוח תוצאות נפרד לפי הסוג ההסטולוגי נראתה הארכת הישרדות מרשימה של 7.2 חודשים - מ-8.4 ל-15.6 חודשים בקבוצת הליפוסרקומה (143 מכלל 452 החולים), והארכה זניחה בקבוצת הליומיוסרקומה.
תוצאות המחקר היוו את הבסיס לרישום האריבולין על ידי ה-FDA בסוף ינואר 2016 להתוויה של ליפוסרקומה בלבד.
מדובר בחדשות מרעישות עבור קהילת רופאי הסרקומה. בשנים האחרונות, מספר מחקרים קליניים פאזה III כשלו בנסותם להראות יתרון לתרופות הנסיוניות (palifosfamide, TH302, ridaforolimus). אריבולין היא תוספת חשובה ומשמעותית לסל הטיפולים בליפוסרקומה.
בנוסף, בשל מיעוט התרופות בסרקומה, ליפוסרקומה היא הסרקומה ממקור רקמה רכה היחידה, שבהיעדר תגובה הוחרגה בהתוויות הטיפול לפזופניב (כדור מעכב טירוזין קינאז הפוגע באנגיוגנזה) על ידי רשויות התרופות בעולם ובארץ.
מחקר זה ומחקרים נוספים "הסירו את האבק" מהדקרבזין, כימותרפיה ותיקה וזמינה, ששימשה זרוע ביקורת במחקר. בסרקומות, יעילות דקרבזין מוגבלת לליומיוסרקומה וליפוסרקומה. דקרבזין יעיל בשילוב עם בווסיזומאב בסרקומה מסוג solitary fibrous tumor. לדקרבזין יעילות מוגבלת מאוד בשאר הסרקומות.
המחקר הנוכחי הוא נדבך נוסף בסדרה קטנה של מחקרים המתמקדים בחולים עם היסטולוגיה ייחודית של סרקומה. גיוס חולים המתחשב בסוג הסרקומה יאפשר הבנה טובה יותר של הביולוגיה, גילוי ביומרקיrם לתגובה ויגביר את הסיכוי לטיפולים יעילים עבור קבוצה קטנה יותר של חולים.