ההיפותלמוס משחק תפקיד מכריע בוויסות התנהגות האכילה.
α-MSHי(alpha-melanocyte-stimulating hormone) הוא נוירופפטיד מדכא תיאבון, ו-agouti-related proteinי (AgRP) הוא נוירופפטיד מעורר תיאבון. שני חלבונים אלו הם בין הנוירופפטידים החשובים ביותר המיוצרים בהיפותלמוס.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר זה נבדקו הריכוזים של α-MSH ו-AgRP בדמם של ילדים בתת-משקל (underweight), עם השמנת יתר (obese) ובמשקל בריא. הקשרים בין רמות α-MSH ו-AgRP לבין סמנים אנתרופומטריים ותזונתיים של תת-תזונה והשמנת יתר נבחנו גם הם.
נבדקים בגילאי 2-12 שנים הותאמו לפי מין וחולקו לשלוש קבוצות: תת-משקל (n=57), השמנת יתר (n=61) ומשקל תקין (n=57). הריכוז בדם בצום של α-יMSHי–AgRP נמדד ב-ELISAי(enzyme-linked immunosorbent assay).
בוצעו הערכות של ההבדלים בין שלושת הקבוצות ביחס לריכוזים של
α-MSHי–AgRP בדם, נתונים אנתרופומטריים, משתנים ביוכימיים בדם ומודל הערכת עמידות לאינסולין.
ילדים עם השמנת יתר היו עם רמות נמוכות יותר באופן מובהק של α-MSH, בהשוואה לילדים בתת-משקל (1,194 ± 865 לעומת 1,904 ± 1,312 נ"ג/מ"ל, p=0.006) וגם בהשוואה לילדים עם במשקל תקין (1,194 ± 865 לעומת 1,762 ± 1,463 נ"ג/מ"ל, p=0.036). לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמות α-MSH בין ילדים בתת משקל לילדים במשקל תקין (p=0.811).
כמו כן, לא נצפו הבדלים מובהקים ברמות AgRP בין ילדים בתת משקל לילדים עם השמנת יתר (742 ± 352 לעומת 828 ± 417 נ"ג/מ"ל, p=0.125).
נמצא קשר ישיר בין רמות α-MSH לרמות AgRP בכל עקבת המחקר.
זהו המחקר הראשון אשר הראה כי קיימים הבדלים ברמות α-MSH ו-AgRP בילדים לפי משקל הגוף. רמות α-MSH בדם היו נמוכות יותר באופן מובהק בקרב ילדים עם השמנת יתר, בהשוואה לילדים במשקל תקין או בתת-משקל. ממצא זה מציע כי α-MSH משחק תפקיד בוויסות התיאבון.