כימותרפיה

האם ניתן לטפל בלימפומה על שם הודג'קין מסוג LPHL בכירורגיה בלבד?

טיפול ניתוחי בלבד, או טיפול כימותרפי במינון נמוך מהמקובל, הביאו לשיעורי הישרדות ללא הישנות של קרוב ל-90% בקרב ילדים עם לימפומה על שם הודג'קין מסוג LPHL

21.06.2016, 09:54
לימפומה ע"ש הודג'קין (מקור: ויקיפדיה)
לימפומה ע"ש הודג'קין (מקור: ויקיפדיה)

לימפומה ע"ש הודג'קין מתת הסוג lymphocyte-predominantי(LPHL) היא גידול נדיר, המהווה פחות מ-10% מהלימפומות ע"ש הודג'קין בילדים ובוגרים. מרבית המקרים של גידול זה הם א-תסמיניים ומערבים מחלה ממוקמת, בקשריות פריפריות בלבד. כיום אין מספיק עדויות בספרות על מנת לקבוע את הטיפול המיטבי עבור תת-סוג זה.

בחודש מאי 2016 פורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology תוצאותיה של קבוצת המחקר Children’s Oncology Group, שביקשה לבדוק אם ניתן לטפל בכריתה כירורגית בלבד, או בשילוב עם כימותרפיה במינון מופחת, בגידולים מסוג LPHL בילדים בסיכון-נמוך.

המחקר, פרוספקטיבי ללא הקצאה אקראית, כלל 178 מטופלים בגיל 22 ומטה. מטופלים עם גידול בדרגה IA בקשרית בודדת עברו כריתה מלאה ולאחר מכן מעקב ללא טיפול אדג'ובנטי (52 מטופלים). מקרים של הישנות (135 מטופלים) טופלו בשלושה מחזורים של AV-PC (דוקסורוביצין [doxorubicinי – Adriamycin], וינקריסטין [vincristine], פרדניזון [prednisone] וציקלופוספמיד [cyclophosphamide – Cytoxan], ידוע גם בשם CHOP).

מטופלים עם גידול בדרגה IA ולמעלה מקשרית אחת, או דרגה IIA, טופלו בשלושה מחזורי AV-PCי(CHOP). מטופלים עם תגובה שאינה מלאה קיבלו קרינה במינון מופחת (involved-field radiation therapy, IFRT) של 21 גריי (Gy).

בקבוצה שטופלה בניתוח בלבד נצפו 13 הישנויות, כאשר חציון הזמן עד להישנות היה 11.5 חודשים. ההישרדות ללא-אירועים למשך 5 שנים היתה 77% (טווח 62% עד 87%).

קבוצת הכימותרפיה כללה 126 מטופלים שקיבלו טיפול בעת האבחנה, ו-9 נוספים שטופלו בעת הישנות (לאחר ניתוח). 11 מתוכם קיבלו IFRT לאור תגובה שאינה מלאה. בקבוצה זו נצפו 14 אירועים (12 הישנויות ועוד 2 מקרים של לימפומה שאינה הודג'קין ראשונית). ההישרדות ללא-אירועים למשך 5 שנים היתה 88.8% (95% רווח סמך: 81.8% עד 93.2%).

ההישרדות ללא-אירועים למשך 5 שנים בכל עוקבת המחקר היתה 85.5% (95% רווח-סמך 79.2% עד 90.1%). שיעורי ההישרדות הכוללת (overall survival) היו 100%. הטיפול הכימותרפי התאפיין במיעוט תופעות לוואי, כאשר רק 7 מטופלים סבלו מחום בדרגה 3 או 4 או מנויטרופניה.

לאור תוצאות מחקר זה, החוקרים מסכמים כי כ-75% מהמטופלים עם LPHL בסיכון נמוך עשויים שלא להזדקק כלל לכימותרפיה לאחר ניתוח. באופן כללי, שיעורי ההישרדות לחמש שנים היו מצוינים גם לאחר כימותרפיה במינון נמוך מהמקובל. מעל ל-90% מהמטופלים לא נזקקו לטיפול רדיותרפי כלל. גם בהופעת הישנות, שיעור הטיפולים המוצלחים (salvage) היה גבוה, ושיעור ההישרדות הכוללת עמד על 100%.

עם זאת, יש לציין כי הואיל ומחקר זה בוצע בין השנים 2006-2010, הוא אינו מתייחס לשילוב תרופות אימונולוגיות, דוגמת ריטוקסימב (rituximab –י Mabthera), בטיפול במחלה.

ערך וכתב: ד"ר נתנאל אורנשטיין

מקור:
Appel, Burton E., et al. "Minimal Treatment of Low-Risk, Pediatric Lymphocyte-Predominant Hodgkin Lymphoma: A Report From the Children's Oncology Group.”Journal of Clinical Oncology (2016): JCO653469. Doi: 10.1200/JCO.2015.65.3469

נושאים קשורים:  כימותרפיה,  רדיותרפיה,  טיפול בקריהנ,  דוקסורוביצין,  אדריאמיצין,  וינקריסטין,  פרדניזון,  ציקלופוספמיד,  ציטוקסן,  קשריות לימפה,  LPHL,  הישרדות,  מחקרים,  לימפומה מסוג הודג'קין
תגובות