חוק זכויות החולה וכללי האתיקה הרפואית עוסקים רבות בזכות החולה לאוטונומיה מלאה בקבלת החלטות טיפוליות. החלטות משפטיות דרשו במשך השנים, מאז שחוקק חוק זכויות החולה בשנת 1996, פירוט אפשרויות הטיפולים והסיבוכים האפשריים כחלק חשוב מקבלת החלטה אוטונומית.
עוד בעניין דומה
ד"ר גוגל הצטרף כמוסר מידע עיקרי בעשור האחרון, כאשר בשנת 2006 כבר היו מאמרים המצביעים על דיוק הנתונים הרפואיים ברשת, ובשנים האחרונות עודף המידע ופרסומים אינטרנטיים נתונים למחלוקת, ועלולים להפריע בשיקול הדעת ובקבלת החלטות המטופל.
בחוק זכויות החולה קיים מנגנון עוקף החלטות המטופל. מנגנון אחד הינו בעת מצב חירום, בו רשאים 3 רופאים לחתום על החלטה טיפולית במטרה להציל את חיי המטופל. המנגנון השני הינו ועדות האתיקה הסטטוטוריות.
במסגרת מנגנון זה, "בנסיבות שבהן נשקפת סכנה למטופל, סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי... רשאי מטפל לתת את הטיפול אף בניגוד לרצון המטופל אם ועדת האתיקה, לאחר ששמעה את המטופל, אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי:
א. נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת.
ב. צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל
ג. קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי ייתן המטופל את הסכמתו למפרע".
בבסיס ההסכמה מדעת קיים הצורך בקבלת מידע רפואי מלא, ולכן חשבתי כי יהיה נכון לברר מה חושב או רוצה הציבור הישראלי לדעת על מצבו הרפואי.
הסקר שלהלן נערך ע"י מכון גאוקרטוגרפיה עבור ההסתדרות הרפואית בישראל ונועד לבחון באיזו מידה הציבור רוצה לקבל מידע רפואי וכיצד ומי ייקח את האחריות לקבלת החלטות רפואיות שונות.
בסקר השתתפו 500 גברים ונשים בגילאי 18 ומעלה במהלך חודש ספטמבר 2016. מעל למחצית הציבור (55%) ציינו כי היו רוצים לקבל את כל המידע הרפואי לפרטי פרטים ועוד כחמישית מהציבור (18%) היו רוצים לדעת את הרוב.
כשמדובר במחלה קשה, הנשאלים ציינו באופן מובהק (72%) כי היו רוצים לדעת הכל (לפרטי פרטים), ועוד 12% שרוצים לקבל מידע על הרוב.
נתון זה מצביע על כך שדוקא במחלות ובעיות רפואיות קשות חשוב מאוד מצד אחד לרופא לברר עם המטופל עד כמה הוא היה רוצה לדעת על מחלתו, ומומלץ למטופל ליידע את הרופא עד כמה הוא רוצה לדעת על מחלתו.
בקבלת ההחלטות, מחצית מהציבור מעדיפים להחליט בעצמם, רבע מהציבור מעדיפים שהרופא יחליט עבורם או ישתף אותם בהחלטה.
שיעור גבוה יותר מהציבור היו רוצים שהרופא יחליט עבורם בנוגע לחיבור למכשיר הנשמה (14%), בהשוואה להחלטה בנוגע להליך ניתוחי, המהווה 4%.
6% מהציבור רוצים שהרופא יחליט עבורם בכל הנוגע לטיפול תרופתי עם תופעות לוואי קשות.
בשבוע האתיקה הבינלאומי, החוק הישראלי והאתיקה הרפואית מתייחסים לרצון של אדם כביטוי לכבודו. לאור תשובות הציבור הישראלי לסקר זה, חשוב להדגיש כי באחריות המטופל והמטפל לברר ביניהם מה המידע בו מעוניין המטופל ועד כמה הוא רוצה לקבל החלטות בעצמו בתמיכת הרופא או לאפשר לרופא לקבל החלטות רפואיות עבורו.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
