בדיקות סקר יעילות לסרטן השד צריכות לאבחן גידולים בשלב מוקדם ולמנוע מחלה מתקדמת. מחקר חדש בוצע במטרה להעריך את הקשר בין בדיקות סקר לגודל הגידולים המזוהים ולהעריך את שיעור האבחון יתר (אבחון של גידולים שלא יהפכו להיות בעלי משמעות קלינית).
עוד בעניין דומה
המחקר היה מחקר עוקבה שבדק את הנתונים בשנים 1980 עד 2010 וכלל נשים בגילאים 35 עד 84. ההתערבות הוגדרה כתכנית בדיקות סקר המציעה בדיקת ממוגרפיה דו-שנתית עבור נשים בגילאים 50 עד 69, שבוצעה באזורים שונים במועדים שונים.
נמדדו מגמות בהיארעות של גידולי סרטן השד מתקדמים (> 20 מ"מ) ולא מתקדמים (≤ 20 מ"מ) בנשים שעברו או שלא עברו בדיקות סקר. נעשה שימוש בשתי גישות על מנת להעריך את כמות האבחון יתר: השוואה של היארעות גידולים מתקדמים ולא מתקדמים בקרב נשים בגילאים 50 עד 84 באזורים עם בדיקות סקר וללא; והשוואה של היארעות גידולים לא מתקדמים בקרב נשים בגילאים 35 עד 49, 50 עד 69 ו-70 עד 84 באזורים עם וללא בדיקות סקר.
בדיקות סקר לא נמצאו קשורות עם שיעור נמוך יותר של גידולים מתקדמים. היארעות גידולים לא מתקדמים גדלה בתקופה של בדיקות סקר בהשוואה לתקופה שלפני בדיקות הסקר (Incidence rate ratio 1.49י; 95%CIי1.43 – 1.54).
הגישה הראשונה מצאה כי 271 גידולי סרטן שד חודרניים ו-179 DCISי(Ductal carcinoma in situ) היו אבחון יתר בשנת 2010 [שיעור אבחון יתר של 24.4% (כולל DCIS) ו-14.7% (ללא DCIS)]. הגישה השנייה, שלקחה בחשבון הבדלים בין אזורים בנשים הצעירות מגיל בדיקות הסקר, מצאה כי 711 גידולים חודרניים ו-180 מקרים של DCIS היו אבחון יתר בשנת 2010 [שיעור אבחון יתר של 48.3% (כולל DCIS) ו-38.6% (לא כולל DCIS)].
מגבלת המחקר העיקרית הייתה שההבדלים בין אזורים הקשו על הפרשנות.
מסקנת החוקרים הייתה, כי בדיקות סקר לסרטן השד לא היו קשורות עם הפחתה בהיארעות של גידולים מתקדמים. סביר להניח כי 1 מכל 3 אבחנות של גידולים חודרניים ומקרים של DCIS המאובחנים בקרב נשים שעברו בדיקות סקר הינם מקרים של אבחון יתר.