מוטציות בגן BRAF נמצאות בכ-10% מגידולי המעי הגס בשלב מתקדם (aCRC). ממחקרים קודמים ידוע' כי aCRC עם מוטציית BRAF הם בעלי פרוגנוזה ירודה ביחס לגידולים ללא מוטציה זו. ההערכה היא' שהסיבה לכך היא תגובה מופחתת של גידולים אלו לטיפולים כימותרפיים - אולם המנגנון לכך איננו ברור.
עוד בעניין דומה
- האם טיפול מוכוון לדיכאון כרוני יעיל יותר מאשר פסיכותרפיה לא-ספציפית?
- מטופלים עם סוכרת סוג 2 המטופלים עם IDegLira (זולטופיי) הם בעלי סיכוי מוגבר להשגת מטרות גליקמיות ללא היפוגליקמיה ועלייה במשקל בהשוואה לאינסולין Glargine U100
- יעילות הטיפול ב-Eliglustsat - הטיפול הפומי החדש במחלת גושה - בהשוואה לטיפול הסטנדרטי באנזים חליפי
פרט לכך, במחקרים שבוצעו עד כה בנושא לא בוצעה אנזליזה רה משתנית בכדי לנטרל גורמים משפיעים נוספים על הפרוגנוזה' כגון גידולים במעי הימני ופגיעה בחלבוני הMMR.
מטרת מחקר זה היmה להשוות את התגובה לטיפול הכימותרפי במטופלים עם aCRC בהתאם לסטטוס הBRAF.
החוקרים העריכו 2'530 מטופלים עם aCRC משלושה מחקרים רנדומליים אשר טופלו בטיפול כימותרפי בלבד. הטיפול כלל קו ראשון על בסיס 5-FU/אוקסליפלטין וקו שני של אירינוטקן. קווי הטיפול ניתנו ללא ידיעת המטפלים על סטטוס ה-BRAF בגידולים.
החוקרים העריכו מספר נקודות סיום, ביניהן: progression free survivalי(PFSי), response rateי(RRי), overall survivalי(OSי), post progression survivalי(P-PS) וכן disease control rateי(DCR).
מתוך 2,530 המטופלים, ב-231 (9.1%) מטופלים זוהתה מוטציית BRAF בגידול. גם לאחר ניטרול גורמים קליניים ופתולוגיים המשפיעים על הפרוגנוזה, הפרוגנזוה של החולים עם מוטציית BRAF הייתה גרועה יותר ביחס למטופלים ללא מוטציה זו.
שיעור ה-DCR ביחס לטיפול קו ראשון היה דומה במטופלים עם מוטציית BRAF לבין מטופלים ללא מוטציה זו (59.2% מול 72%, יחס סיכוי מתוקנן {adjusted ORי} 0.76, P=0.24) וכן לא היה הבדל בPFSי(5.7 מול 6.3 חודשים, יחס סיכון מתוקנן adjusted HRי1.14, P=0.26).
לאחר התקדמות המחלה לאחר טיפול קו הראשון, למטופלים עם מוטציית BRAF היה שיעור P-PS משמעותית נמוך יותר ביחס למטופלים ללא מוטציה זו (4.2 מול 9.2 חודשים, יחס סיכון מתוקנן 1.69, P<0.001).
פחות מטופלים עם מוטציית BRAF קיבלו טיפול בקו שני (33% מול 51%, P<0.001), אולם אלו שקיבלו טיפול בקו שני לא חוו תוצאות RR ו-PFS פחות טובות ביחס למטופלים ללא מוטציית BRAF.
בקרב המטופלים עם מוטציית BRAF נצפתה הטרוגניות קלינית ניכרת. ל-24.3% מקרב אוכלוסייה זו היה PFS לטיפול קו ראשון ו-P-PS של מעל ל-6 חודשים עם OS של 24 חודשים. מאידך, ל-36.5% מקרב אוכלוסיה זו הייתה התקדמות מחלה מהירה, עם OS של 4.7 חודשים.
לאור הממצאים מסכמים החוקרים, כי מטופלים עם גידול מעי גס מתקדם עם מוטציית BRAF הם בעלי פרוגנוזה גרועה ביחס ל-wild type - ללא קשר למאפיינים אחרים של הגידול. מתן כימותרפיה משפר את התוצאים בכל מקרה, בכל קווי הטיפול, אולם ה-P-PS הינו משמעותית גרוע יותר בקרב המטופלים בעלי המוטציה.