ביוזמת משרד הבריאות עלה לאינטרנט בימים אלה אתר בעברית המהווה את מאגר המידע המפורט ביותר על המחקרים הקליניים הנעשים בישראל. אין בו מידע על תוצאות המחקרים עצמם. כתובת האתר:
https://my.health.gov.il/CliniTrials/Pages/Home.aspx
עוד בעניין דומה
פרופ' אייל שוורצברג, מנהל מערך הרוקחות והאכיפה במשרד הבריאות, הדגיש שהאתר אופיין ופותח עבור מטופלים המבקשים להשתתף בניסוים הקליניים ולכל מי שמחפש טיפולים בתרופות ואביזרים רפואיים חדשניים שעדיין אינם זמינים בשוק או מוכרים במסגרת מחקרית.
בבניית מאגר המידע השתתפו מערך הרוקחות והאכיפה והאגף לבריאות דיגיטלית במשרד הבריאות ומטה "ישראל דיגיטלית" במשרד לשוויון חברתי.
המאגר הדיגיטלי של המחקרים הקליניים, מסר משרד הבריאות, מכיל מידע על אודות המחקרים הקליניים בבני אדם הנערכים במרכזים הרפואיים השונים בארץ.
המאגר מתוחזק על-ידי המשרד, שהבטיח כי המידע המרוכז בו מתעדכן באופן שוטף. בנוסף ליעדו, לשמש מטופלים ובני משפחותיהם המחפשים מידע על אודות מחקרים קליניים או מעוניינים להשתתף במחקר, המאגר נועד לחוקרים בתחומי הרפואה והבריאות השונים, וכן לסייע לרופאים השוקלים הפניית מטופלים לניסוי קליני.
ניתן למצוא במאגר מידע על מחקרים קליניים הבוחנים התערבויות שונות - תרופה, טכנולוגיה חדשנית, אביזר רפואי, שינוי התנהגותי, פרוצדורה כירורגית – לשם טיפול במחלות ובמצבים בריאותיים שונים. כל המחקרים המוצגים במאגר אושרו ב"ועדות הלסינקי" הפועלות במרכזים הרפואיים השונים. עדכון המידע נעשה על-ידי יזמי כל אחד מהמחקרים.
המידע לגבי כל מחקר מספק פרטים על המחלה או המצב הרפואי, ההתערבות שנבדקת, האופן שבו נערך המחקר, הקריטריונים להכללה או לאי הכללה במחקר ואת רשימת המרכזים שבהם הוא נערך. כמו כן, מוצגים פרטי יצירת הקשר באמצעותם המטופלים המבקשים להשתתף במחקר יכולים לבדוק את התאמתם ולקבל פרטים נוספים.
"כל מחקר קליני", הדגיש פרופ' שוורצברג, "הוא ניסוי מבוקר. המטופלים המשתתפים בו מקבלים טיפול בהתאם לתכנית המחקר ("פרוטוקול"). כל מחקר כזה הוא חלק בסיסי, הכרחי וחשוב בהליך אישור של מוצר רפואי לשימוש נרחב. תרופות וטכנולוגיות חדשות מאפשרות הצלת חיים או שיפור באיכות החיים, אבל יש לוודא גם את בטיחותם של החידושים האלה.
"טיפולים חדשים צריכים להיבדק ביסודיות. לפני שמציעים למטופלים להשתתף במחקר ולנסות טיפול חדשני, המוצר או הטיפול עצמו נבחן קודם לכן בתנאים מבוקרים, במעבדה. רק כאשר התוצאות ברורות ונראות מבטיחות, ניתן להתחיל במחקר הקליני שהוא למעשה שלב מתקדם בהליך הפיתוח עצמו.
"לפני שמשרד הבריאותף כמו גופים מקבילים לו בעולם, מאשרים שימוש במוצרים חדשים, קיים הכרח לבצע ניסויים קליניים, כאמור כדי שיוכיחו את בטיחותם וכן מידת יעילותם.
ביג-דאטה ב"רמב"ם"
בתוך כך גם מדווח היום (ג') היומון "גלובס", כי חברת ההייטק הישראלית MDClone תבצע פיילוט במרכז הרפואי "רמב"ם" שבו יוכלו רופאים וחוקרים לבצע מחקר תוך שימוש במסדי הנתונים הגדולים - "ביג דאטה" – מתוך התיקים הרפואיים של החולים שטופלו בבית החולים - מבלי לפגוע בפרטיותם.
בדיווח נמסר, כי ד"ר אסתר הוכברג, אנדוקרינולוגית ברמב"ם, היא הראשונה לבצע מחקרים באמצעות הטכנולוגיה החדשה. היא ערכה לשם כך מחקר מקדים לתיקוף דיוק הטכנולוגיה, על בסיס נתונים שנאספו רק מחלקתה. שאלת מחקר התיקוף הייתה: זיהוי גורמים המגדילים סיכון לפתח היפוגליקמיה אצל חולי סוכרת בזמן האשפוז. נעשתה השוואה של נתוני האמת של החולים לעומת הפרמטרים שנמצאו כחשובים ומנבאים באמצעות המערכת הממוחשבת החדשה. התוצאות שנתקבלו היו דומות.
מנכ"ל "רמב"ם", פרופ' רפי ביאר, הדגיש: "הטכנולוגיה הזו מאפשרת פיתוח חדשני, במהירות וביעילות. כל רופא בבית החולים שקיבל לכך אישור, יוכל להוביל מחקר, וזאת תוך שמירה על חיסיון רפואי מוחלט. זו בלי ספק קפיצת מדרגה גדולה בכל הנוגע לידע הרפואי. יגדלו המהירות והזמינות של יכולות המחקר לצד צמצום בעלויות ובעיקר תוך הבטחה מלאה של אנונימיות המטופלים".