האם אספירין משפר שרידות בסרטן קולורטקלי?

חסימה של מסלול הבקרה החיסונית, מוות תאי מתוכנן-1 ( PD-1) יכולה להוביל לתוצאים טובים במספר רב של ממאירויות. ישנן ראיות שמרמזות כי אספירין לא רק מאריך שרידות בסרטן קולורקטלי אלא אף מפעיל תגובה חיסונית נוגדת חיסון מתווכת על ידי תאי T והינו בעל השפעה סינרגיסטית עם אימונותרפיה דרך עיכוב הייצור של פרוסטגלנדין E2. חוקרים משערים כי השרידות המוגברת הקשורה באספירין יכולה להיות משמעותית יותר בגידולים עם רמות ביטוי נמוכות של CD274י(PD-L1) שגורמות לאיתות מופחת של מסלול הבקרה החיסונית.

במחקר בוצע שימוש במידע שנאסף מ-617 חולים עם סרטן רקטום ומעי גס ממחקר ה-Nurses’ Health Study and the Health Professionals Follow-Up Study. החוקרים בחנו את הקשר בין שימוש באספירין לאחר אבחנת סרטן ושרידות חולים בריבוד לביטוי CD274 שנמדד על ידי אימונוהיסטוכימיה. החוקרים השתמשו במודל Cox רב משתני לחשב סיכונים יחסיים בתקנון לגורמים מבלבלים ובכלל זה שלב המחלה, סטטוס אי-יציבות מיקרוסטליטית, פנוטיפ איי CpG, מתילציית Long Interspersed Nucleotide Element-1 , ביטוי PTGS2 ו-CDX2 ומוטציות KRAS, BRAF ו-PIK3CA.

הקשר בין שימוש באספירין לאחר אבחנה ושרידות בסרטן קולורקטלי השתנה לפי סטטוס ביטוי CD274י(P<0.001). לעומת חולים שלא השתמשו באספירין, יחס הסיכונים המתוקנן למשתמשי אספירין היה 0.16 (רווח בר-סמך 95%, 0.06-0.41) בחולים עם רמות CD274 נמוכות ו-1.01 (רווח בר-סמך 95%, 0.61-1.67) לחולים עם רמות CD274 גבוהות. הקשר השונה היה עקבי בחולים עם יציבות מיקרוסטליטית או PIK3CA ללא מוטציה בריבוד לביטוי PTGS2,יCDX2, לימפוציטים מסניני גידול או סטטוס שימוש באספירין לפני אבחנת המחלה.

מסקנת החוקרים היא כי הקשר בין אספירין לשרידות בסרטן קולורקטלי חזק יותר בגידולים שאינם מבטאים את הליגנד המעורב במסלול הבקרה החיסונית, מוות תאי מתוכנן-1 ( PD-L1). לאספירין פעילות נוגדת גידול שונה כתלות בסטטוס הבקרה החיסונית.

מקור:

Hamada, T. et al. (2017) Journal of Clinical Oncology. 35(16), 1836.