חדשות

נתונים: שיעור ההישרדות ל-5 שנים מסרטן השד בישראל הוא מהגבוהים ב-OECD

נתונים אלה ואחרים פורסמו על ידי האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות לקראת חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק במחלה

תוצאות ממוגרפיה, סרטן שד (צילום: אילוסטרציה)

האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות פירסמו אתמול (ד') את הנתונים המעודכנים על סרטן השד בישראל, לקראת פתיחת חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק במחלה. נכון להיום בישראל יש 21,671 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2010-2014 ומתמודדות עם המחלה או שהחלימו ממנה.

פרופ' ליטל קינן-בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, הציגה את הממצאים החדשים מהרישום הלאומי לסרטן. לדבריה, "סרטן השד הוא הסרטן השכיח בנשים. בשנת 2014 היווה כשליש מכלל הגידולים החודרניים בנשים (32.4% ו-33.3% מכלל האבחנות החדשות בנשים יהודיות וערביות, בהתאמה). בסך הכול אובחנו בשנה זו כ-5,000 חולות חדשות כאשר 4,412 מהן עם סרטן חודרני של השד, מהן 3,782 יהודיות (86%), 398 ערביות (9%) ו-232 חולות נוצריות שאינן ערביות וכאלה ללא סיווג דת ("אחרות") (5%) ו-635 עם סרטן ממוקד".

מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, הוסיפה: "האמצעי היעיל ביותר נגד סרטן השד היום הוא הגילוי המוקדם. ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים יותר, כך עולים סיכוי הריפוי ממנה לכ-90% ויותר". זיו קראה לנשים "לקחת אחריות על בריאותן, לאמץ אורח חיים בריא שמפחית משמעותית את הסיכון לחלות, להיבדק על פי ההנחיות בגיל המתאים, כמו גם להכיר את גופן ואת מצבו הרגיל, כך שבכל מצב, אם מתגלה שינוי, חשוב לפנות לרופא בזמן - ולהתעקש על בירור טיב השינוי".

בין הנתונים האחרים שהוצגו לקראת חודש המודעות:

  • עיקר התחלואה היא בקרב נשים מעל גיל 50; הסיכון הגבוה ביותר נצפה בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות. הוא גבוה יותר אצל יהודיות בהשוואה לערביות.
  • מגמת ההיארעות של סרטן חודרני של השד בקרב יהודיות הייתה יציבה בשנים 1980-1985, לאחר מכן, בשנים 1985-1990, נצפתה עלייה מובהקת בהיארעות ואילו בשנים 1990-2014 המגמה שוב התייצבה. בקרב ערביות נצפתה עלייה מובהקת בהיארעות לכל אורך התקופה, בקצב משתנה.
  • מגמת ההיארעות סרטן ממוקד של השד בקרב יהודיות הייתה יציבה בשנים 1980-1986, לאחר מכן נצפתה עלייה מובהקת (1991-2014), בקצב משתנה. אצל ערביות נבחנה המגמה רק מאז 1990, והייתה יציבה עד 2014.
  • ההישרדות היחסית ל-5 שנים מסרטן השד בישראל בקרב נשים שאובחנו בתקופה 2005-2009 היא מהגבוהות במדינות החברות בארגון ה-OECD ועומד על 89% בקרב יהודיות ו-84.4% בקרב ערביות.
  • סרטן חודרני של השד הוא הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים: כשישית מכלל התמותה מסרטן בנשים יהודיות וכחמישית מכלל התמותה מסרטן בקרב נשים ערביות. בשנת 2014 נפטרו מהמחלה כ-1,000 נשים בישראל (888 יהודיות ו-95 ערביות).
  • מנתוני הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות עולה עוד כי גילוי מוקדם באמצעות תכניות סריקה (screening) הוכח כמפחית את התמותה מסרטן השד ומאפשר לשנות את מהלך המחלה. התכנית בישראל הוקמה בתחילת שנות ה-90 ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ובשיתוף משרד הבריאות, על בסיס ראיות מניסויים קליניים וקווים מנחים של גופים מקצועיים בתחום הרפואה. התכנית מקיפה נשים בגילאי 50-74 בסיכון ממוצע למחלה, עבורן מומלצת בדיקת ממוגרפיה שגרתית אחת לשנתיים.
  • לנשים בנות 40 ומעלה בסיכון מוגבר למחלה מסיבות שונות מומלצת ממוגרפיה אחת לשנה. אחד מהפרמטרים ליעילותה של תכנית סינון הוא עלייה בשיעור הנשים שמאובחנות בשלב מחלה מוקדם.
  • הנתונים לגבי שלב המחלה בעת האבחנה קיימים ברישום הלאומי לסרטן עבור 75% מכלל המאובחנות עם המחלה מאז שנת 2000. בקרב החולות שעבורן קיים המידע, עלה בשנים האחרונות שיעור הנשים המאובחנות כחולות בשלב המוקדם (ממוקד, או חודרני): בשנת 2014, מדובר ב-65% מכלל החולות החדשות שאובחנו עם המחלה בשלב זה, לעומת 58% שאובחנו בשנת 2005. 33% מהחולות החדשות בשנת 2014 אובחנו עם מחלה מפושטת אזורית (לרקמות סמוכות ו/או לבלוטות הלימפה), לעומת 38% ב-2005.
  • שיעור החולות שאובחנו עם מחלה גרורתית ב-2014 נמוך ועומד על 2.8%, לעומת 3.6% בשנת 2005.
  • ממוגרפיה, בדיקת הדמיה, נחשבת לשיטת האבחנה הטובה ביותר. נכון להיום, שיעור הזיהוי של גידול סרטני בשד בשלב המוקדם - לפני שניתן לזהותו במישוש הוא 72.9%.
  • לנשאית גנטית ולאישה שקרובת משפחתה מדרגה ראשונה (אם, אחות) חלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או מוקדם יותר, בהתאם להמלצות הרופא.
  • לנשאיות המוטציות בגנים 1/2BRCA וגנים אחרים, ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה. הבדיקה מומלצת גם לנשים שהוגדרו כבעלות סיכון של יותר מ-20% לחלות בסרטן השד במשך חייהן.
  • אישה או נערה שעברה הקרנות לבית החזה - בדרך כלל כטיפול בלימפומה מסוג הודג'קין - בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד. לכן מומלץ שתבצע מעקב רפואי לגילוי מוקדם בהתאם להנחיות הרופא.
  • אישה שחלתה בסרטן שד או סרטן השחלה, ובייחוד אם יש לה סיפור משפחתי, חשוב שתופנה לייעוץ ואבחון גנטי. התשובה שתקבל עשויה להשפיע על אופן הטיפול שיוצע לה וכך תוכל לשקול אפשרויות להפחתת הסיכון. רופא המשפחה הוא שמעניק את ההפניה לקבלת הייעוץ הגנטי.
  • אישה שאובחנה כנשאית המוטציות בגנים 1/2BRCA, יכולה להפחית את הסיכון לחלות. ראוי להתייעץ עם הרופא המטפל גם ביחס לטיפול תרופתי המפחית את הסיכון לחלות כמו טמוקסיפן, רלוקסיפן וכדומה ).

גם גברים עלולים במקרים נדירים לחלות בסרטן השד. על פי הנתונים, בישראל מאובחנים מדי שנה כ-50 גברים כחולים בסרטן השד. הגורם לסרטן השד בקרב הגברים עדיין אינו ברור לגמרי. נראה כי יש גברים שהם בעלי סיכון גבוה מהממוצע לחלות. הסרטן הנדיר הזה מופיע במרבית המקרים אצל גברים מעל גיל 60.

הוא שכיח יותר בקרב גברים הנמצאים באוכלוסיות הבאות: בקרב בני משפחתם הקרובים (גברים או נשים) יש מי שחלו או חולים בסרטן השד. גברים שקרוב משפחתם אובחן כחולה בסרטן השד בשני השדיים. גברים שבן משפחתם אובחן כחולה בסרטן השד מתחת לגיל 40. הסיכון לחלות בסרטן השד אצל גברים עולה כשמספר בני המשפחה חלו בסרטן השחלות או בסרטן המעי הגס. רצוי לפנות לרופא המשפחה בקופת החולים לקבלת הפניה לייעוץ גנטי.

כרבע מכלל מקרי סרטן השד בישראל ובעולם קשורים לעודף משקל ולסגנון חיים הלוקה בחסר פעילות גופנית. הסיכון לחלות גבוה משמעותית בקרב נשים הסובלות מהשמנת יתר, לעומת נשים בעלות משקל תקין. מחקרים מדעיים קבעו שתזונה וסגנון חיים בריא מפחיתים את הסיכון לחלות בסרטן שד.

נושאים קשורים:  חדשות,  סרטן השד,  נתונים,  פרופ' ליטל קינן-בוקר,  האגודה למלחמה בסרטן
תגובות