הקשר בין שימוש באנאלוגים לאינסולין ארוכי טווח וסיכון מוגבר לסרטן השד איננו ידוע, במיוחד עם משך המעקב הקצר במחקרים קודמים. מחקר חדש העריך סיכון ארוך טווח בקרב נשים עם סוכרת סוג 2.
עוד בעניין דומה
המחקר הינו מחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שכלל נשים בגיל 40 ומעלה, כולן מטופלות באינסולין ארוך טווח (Glargine, Detemir) או אינסולין NPHי(Neutral Protamine Hagedorn) בין 2002 ו-2012, ממסד הנתונים United Kingdom’s Clinical Practice Research. בוצע מעקב עד פברואר 2015 או אבחנה של סרטן השד. נעשה שימוש במודלי סיכון Cox proportional להערכת Hazard ratiosי(HR) מותאמים ורווח סמך של 95% (95%CI) להיארעות של סרטן השד, בהשוואה בין אנאלוגים לאינסולין ארוכי טווח ו-NPH בסך הכל, כמו גם לפי משך הטיפול ומינון מצטבר.
העוקבה כללה 22,395 נשים שקיבלו טיפול באינסולין, עם 321 מקרים של סרטן השד במהלך תקופת מעקב של 12 שנים (שיעור היארעות של 3.3 ל-1,000 שנות מטופלת). בהשוואה עם אינסולין NPH, אינסולין Glargine היה קשור עם סיכון מוגבר לסרטן השד (HR 1.44 ; 95%CI 1.11-1.85), עם סיכון מוגבר בעיקר 5 שנים לאחר התחלת הטיפול (HR 2.23 ; 95%CI 1.32-3.77) ולאחר יותר מ-30 מרשמים (HR 2.29 ; 95%CI 1.26-4.16).
הסיכון היה גדול במיוחד בקרב משתמשות קודמות באינסולין (HR 1.53 ; 95%CI 1.10-2.12), אבל לא בקרב משתמשות חדשות, בהן נכללו פחות מטופלות ולא היה ניתן לשלול HR של 1.81. הסיכון הקשור עם אינסולין Detemir לא היה מוגבר בצורה משמעותית (HR 1.17 ; 95%CI 0.77-1.77).
שימוש ארוך טווח באינסולין Glargine נמצא קשור עם סיכון מוגבר לסרטן השד בקרב נשים עם סוכרת סוג 2. הסיכון הקשור עם אינסולין Detemir נותר לא ודאי בגלל פחות משתמשות בסוג זה של אינסולין.
מקור: