חסימה של PD-L1י(Programmed cell death ligand-1) או PD-1י (programmed cell death-1) בסרטן ערמונית נמצאה כבעלת אימונוגניות נמוכה וכלא מוצלחת עד כה. רמות ביטוי נמוכות של PD-L1 בסרטן ערמונית הוצעו כהסבר אפשרי לתופעה זו. עם זאת, מחקרים עדכניים מראים כי ישנו תת-סוג של סרטן ערמונית אשר מבטא רמות ניכרות של PD-L1. יתרה מכך, האנטגוניסט האנדרוגני, אנזלוטמיד, הודגם כמעלה ביטוי PD-L1 במודלים פרה-קליניים של סרטן ערמונית. במחקר זה, החוקרים בחנו את ההשפעה של טיפול נאו-אדג'ובנטי למניעת אנדרוגן עם אבירטרון אצטט, פרדניזון ולאופרוליד (Neo-AAPL) על ביטוי PD-L1 בסרטן ערמונית.
עוד בעניין דומה
לטובת המחקר, רקמות כריתת ערמונית רדיקלית (Radical Prostatectomy-RP) נאספו מ-44 חולים עם סרטן ערמונית בסיכון בינוני-גבוה שעברו RP לאחר טיפול עם Neo-AAPL. רקמות סרטן ערמונית לא מטופל נלקחו מ-130 חולים ובכלל זה 44 מקרי ביקורת מותאמים עבור החולים עם Neo-AAPL. ביטוי PD-L1 בגידול זוהה על ידי אימונוהיסטוכימיה באמצעות נוגדני PD-L1 מתוקפים. תאי CD8+ המסנינים את הגידול עברו הערכה על ידי החולים לאחר Neo-AAPL ומקרי הביקורת. ביטוי גנים לתיקון DNAי(DNA mismatch repair genes) נבדק בגידולים חיוביים ל-PD-L1.
החוקרים מצאו כי גידולים שטופלו עם Neo-AAPL הדגימו מגמה לכיוון ביטוי PD-L1 פחות לעומת מקרי ביקורת (7% לעומת 21% היו עם אחוז אחד או יותר של תאי גידול חיוביים ל-PD-L1; p=0.062). הגידולים שטופלו היו בעלי כמות קטנה יותר של תאי CD8+ המסנינים את תאי הגידול (p=0.029). ב-130 סרטני הערמונית שלא טופלו נמצא כי מוצא אפרו-אמריקאי, רמות PSA גבוהות בסרום וערמונית קטנה מנבאים באופן עצמאי האם גידול יבטא PD-L1. אובדן ביטוי MSH2 נצפה ב-1 מתוך 21 הגידולים החיוביים ל-PD-L1.
מסקנת החוקרים היא כי תת-סוג של סרטן ערמונית מבטא PD-L1 וביטוי זה לא מוגבר על ידי טיפול עם Neo-AAPL. ממצא זה ממחיש כי שילוב טיפול עם Neo-AAPL עם מעכב PD-L1/PD-1 אינו סינרגיסטי בהכרח.
מקור:
Calagua, C. et al. (2017) Clinical Cancer Research . 23(22), 6802