פרופ' מארי-קלר קינג, שגילתה את המוטציות בגן BRCA1, שקיומן אצל נשים מעמיד אותן בסיכון לסרטן השד, הוכרזה אתמול (ד') יחד עם עוד שני מומחים בעלי שיעור קומה עולמי בתחום הרפואה המותאמת-אישית כזוכים ב"פרס דן דוד" הבינלאומי לשנת 2018 בתחום הרפואה.
עוד בעניין דומה

פרופ' מארי-קלר קינג (צילום: יח"צ)
פרופ׳ קינג, מאוניברסיטת וושינגטון, תקבל את הפרס, כך הודיעה ועדת השופטים שהחליטה על הזוכים, "על היותה מובילת דרך בתחום הגנטיקה הרפואית ועל תרומתה המשמעותית לחקר הבסיס המולקולרי של סוגי סרטן שונים. עבודתה פורצת הדרך הובילה לגילוי מוטציות בגן 1 BRCA, שקיומן מעמיד נשים בסיכון לחלות בסרטן השד וסרטן השחלות. גילוי מהפכני זה תורם להבנת הנטייה המוקדמת לסרטן תורשתי וחולל מהפך בגישה הרפואית לבדיקות סקר לסרטן, להתערבויות פרטניות ולהתאמת הרציונל הטיפולי לסוג הסרטן הספציפי".
שני הזוכים האחרים, שפעילותם המחקרית והמדעית, כמו פעילותה של פרופ' קלר-קינג, תרמה לקידום הרפואה המותאמת-אישית הם פרופ׳ ברט ווגלסטיין, עבור מחקריו שסללו את הדרך לאבחון מוקדם ומדויק של סרטן ולהתאמת הטיפול בו לפי פרופיל גנטי של החולה ופרופ׳ קרלו קרוצ'ה, על עבודתו החלוצית בגילוי הגנים שאחראים לסוגים שונים של לוקמיה ולימפומה.

פרופ' ברט ווגלסטין (צילום: יח"צ)
על פרופ׳ ווגלסטיין, מהמרכז הרפואי אוניברסיטאי ג'ונס הופקינס, אמרה ועדת השופטים: "הוא מקבל את הפרס על תרומתו המכוננת להבנת הגנטיקה והגנומיקה של הסרטן, כמי שפיתח והטמיע מתודולוגיות עתירות ביצועים לניתוח בו-זמני של אלפי גנים וגנומים שלמים - המאפשר אפיון מקיף של הנוף הגנומי של סוגי סרטן שונים. מחקריו סללו את הדרך לאבחון מוקדם, אפיון מדויק והתאמת טיפול פרטני לחולי סרטן".
פרופ׳ קרוצ'ה מאוניברסיטת אוהיו, מסרה ועדת הפרס, מקבל את הפרס "על עבודתו החלוצית בגילוי הגנים שאחראים לסוגים שונים של לוקמיה ולימפומה. היכרותו המעמיקה הן עם הציטוגנטיקה והן עם הביולוגיה המולקולרית, אפשרה לו לזהות את התפקיד שממלאים אונקוגנים מרכזיים כגורמים המעודדים את ההתפתחות, ההתקדמות והעמידות של סרטן לטיפולים. הוא גם הראה את התפקיד שממלא המיקרו-רנ"א בהיווצרות של סרטן. ממצאיו הרבים מאפשרים אבחון מדויק של סרטן, התאמה אישית של טיפולים ופיתוח תרופות חדשניות נגד סרטן".

פרופ' קרלו קרוצ'ה (צילום: יח"צ)
חתני הפרס בתחומים האחרים השנה הם: בהיסטוריה של המדע - פרופ' לוריין דסטון, פרופ' סיימון שאפר ופרופ' אוולין פוקס-קלר ובתחום הביואתיקה - פרופ׳ ג'ונתן גלובר, פרופ' יחזקאל עמנואל והברונית מארי ווארנוק.
בכל אחד מהתחומים שווי הפרס 1 מיליון דולר והזוכים חולקים סכום זה ביניהם. הפרס הוא על שם דן דוד, איש עסקים ונדבן בינלאומי שהלך לעולמו לפני מספר שנים והוא מוענק מדי שנה לאישים שהוכיחו הצטיינות מיוחדת ותרמו תרומה יוצאת דופן לאנושות, בתחומי המדע, הרוח והאמנות.
על פי המסורת, הזוכים בכל אחד מהפרסים והתחומים תורמים 10% מכספי הפרס ל-20 מלגות לחוקרים צעירים בשלב הדוקטורט והפוסט-דוקטורט שלהם.
את הכרזת הזוכים ביצעו פרופ' יוסף קלפטר, יו"ר מועצת המנהלים של פרס דן דוד ונשיא אוניברסיטת תל אביב ופרופ' איתמר רבינוביץ, יו"ר קרן דן דוד. טקס הענקת הפרסים יהיה בקמפוס אוניברסיטת תל-אביב, בחודש מאי, בהשתתפות הזוכים ואישים רמי מעלה מהארץ ומהעולם.