חדשות

חוקרים בטכניון כיווצו גידולים סרטניים בעכברים באמצעות מניפולציה במוח

פריצת הדרך המרכזית במחקר הנוכחי היא בהצלחה לרתום את המוח כדי להשפיע על המערכת החיסונית ודרכה להילחם בגידול הסרטני

פרופ'-חבר אסיה רולס. נבחרה כאחת מ-40 החוקרים המובילים בעולם על ידי המכון הרפואי הווארד יוז (HHMI). צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

הפעלה מלאכותית של מערכת התגמול במוח הובילה לצמצום דרמטי בגודלם של גידולים סרטניים. כך עולה ממחקר מודל עכברים שנעשה בטכניון. דו"ח המחקר פורסם ביום שישי ב-Nature Communications.

הדוקטורנטיות תמר בן שאנן ומאיה שילר הובילו את המחקר בהנחיית פרופ'-חבר אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ופרופ'-משנה פהד חכים, מנהל בית החולים הסקוטי בנצרת.

"יכולתה של המערכת החיסונית הטבעית להשמיד תאים סרטניים מתבררת יותר ויותר בשנים האחרונות", ציינה פרופ' רולס. "זה הרקע לצמיחתה של האימונותרפיה - הגישה הרפואית החדשנית המבוססת על ההבנה שמערכת החיסון יכולה להיאבק בסרטן באופן יעיל אם רק תקבל את הכלים לכך".

ב-2013 הוגדרה האימונותרפיה על ידי עורכי כתב העת Science כפריצת הדרך החשובה ביותר באותה שנה. "עם זאת", הוסיפה פרופ' רולס, "מעורבותם של תאי המערכת החיסונית בתהליכים סרטניים היא חרב פיפיות, שכן רכיבים מסוימים בתאים אלה תומכים בצמיחת הגידול הסרטני. זאת באמצעות חסימת התגובה החיסונית וביצירת סביבה המועילה לגידול".

פרופ'-חבר רולס חוקרת זה שנים את השפעת המוח על פעילותה של המערכת החיסונית. במחקר שפרסמה ב-2016 ב-Nature Medicine הראתה עם שותפיה לעבודה זאת כיצד אפשר להמריץ את המערכת החיסונית באמצעות מניפולציה על מערכת התגמול הדופמינית במוח - המערכת המופעלת במצבים רגשיים חיוביים ובעקבות ציפייה חיובית.

"באמצעות הפעלה מלאכותית של האזור הזה", אמרה, "ביכולתנו להשפיע על מערכת העצבים שיוצאת מהמוח ובאמצעותה להשפיע בין השאר על המערכת החיסונית. בעקבות ההתערבות המלאכותית שולחת מערכת התגמול שדרים למערכת העצבים הסימפתטית שממריצה את המערכת החיסונית. יתרה מזאת, כתוצאה מההתערבות הזאת, יצרה המערכת החיסונית זיכרון חיסוני חזק יותר כנגד החיידקים שנחשפה אליהם, ולכן תפעל ביעילות רבה יותר בפעם הבאה כשתיחשף לאותו חיידק.

"המקור לרוב התאים של המערכת החיסונית הוא הרקמה ספוגית הנמצאת בעצם. המוח מקיים תקשורת ישירה עם מח העצם ויכול להשפיע על אופיו. פריצת הדרך המרכזית במחקר הנוכחי היא בהצלחה לרתום את המוח כדי להשפיע על המערכת החיסונית ודרכה להילחם בגידול הסרטני. התוצאה: כיווץ דרמטי של הגידול הסרטני בתגובה להפעלת מערכת התגמול במוח".

עוד ציינה פרופ' רולס: "הקשר בין מצב רגשי לבין סרטן הודגם בעבר, אבל בעיקר בהיבטים השליליים כגון לחץ ודיכאון ובלי מיפוי פיזיולוגי של מנגנון הפעולה. פרופ' דייויד שפיגל מבית הספר לרפואה בסטנפורד הראה בעבר ששיפור במצבו הרגשי של החולה עשוי להשפיע על מהלך המחלה, אבל לא היה ברור כיצד זה קורה. כעת אנחנו מציגים מודל פיזיולוגי שיכול להסביר חלק מאותה השפעה".

פרופ'-משנה חכים הוסיף: "מה שחשוב הוא שמתוך הבנת השפעתו של המוח על המערכת החיסונית ועל יכולתה להילחם בסרטן, נוכל להתחיל להשתמש במנגנון הזה בטיפול הרפואי. אנשים שונים מגיבים אחרת לדברים, ורק מתוך הבנה עמוקה של המנגנונים נוכל לפתח טיפולים ולהשתמש בפוטנציאל האדיר הזה לריפוי".

פרופ'-משנה פהד חכים, מנהל בית החולים הסקוטי בנצרת. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

צוות החוקרים מסייג בשלב זה את הממצאים בכך שמדובר בכל זאת במחקר פרה-קליני וכן שבדקו רק שני סוגי סרטן, מלנומה וסרטן ריאות, ורק שני היבטים של התפתחותם: נפח הגידול ומשקלו. "עם זאת, מדובר בפריצת דרך המאפשרת לרופאים להבין את חשיבות מצבם הנפשי של המטופלים בהתפתחות מחלות ממאירות", הדגישו. "אולי בעתיד יהיה אפשר להמריץ, דרך הפעלה מלאכותית של אזורי מוח מסוימים, את פעילות המערכת החיסונית כדי שתבלום ביעילות גדולה יותר את התפתחותם של הגידולים הסרטניים".

"יש כאן פוטנציאל יישומי ניכר," הדגישה פרופ' רולס, "אבל חשוב שאנשים לא יסיקו ש'חשיבה חיובית' תגביר בהכרח את המתקפה של המערכת החיסונית על הגידול הסרטני. במחקר הנוכחי ביצענו מניפולציה מלאכותית חזקה מאוד על סוגי סרטן ספציפיים כדי לבחון את הפוטנציאל של המערכת שפיתחנו. במצבים יותר טבעיים, סביר להניח שהמנגנון יעבוד אחרת מכמה סיבות: אנשים שונים זה מזה בתגובותיהם, סוגי סרטן שונים מגיבים אחרת וגורמים רבים נוספים מעורבים בתהליך. כך לדוגמה, יתכן שלחץ נפשי יחליש אותה השפעה של מערכת התגמול. לכן, כאמור, אין כאן מקום להסיק מסקנות על הקשר בין 'חשיבה חיובית' לפעילות האנטי-סרטנית בגוף".

המחקר התבצע בתמיכת קרן אדליס המקצה מדי שנה, מאז 2015, מענק מחקר בסך 100 אלף דולר. הפרס נועד לעודד חוקרים ישראלים צעירים בחקר המוח בארץ, לקדם את הידע בנוגע למוח, לפעולתו ולמחלות הקשורות בו.

פרופ'-חבר אסיה רולס השלימה תואר ראשון ושני בפקולטה לביולוגיה בטכניון, דוקטורט במכון ויצמן ופוסט-דוקטורט במחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. מ-2012 היא בסגל הפקולטה לרפואה בטכניון ונבחרה כחברה באקדמיה הצעירה למדעים. כמו כן, נבחרה כאחת מ-40 החוקרים המובילים בעולם על ידי המכון הרפואי הווארד יוז (HHMI).

פרופ׳-משנה קליני פהד חכים מונה באחרונה למנהל בית החולים הסקוטי בנצרת ומכהן כרופא בכיר במכון למחלות ריאה בילדים בקריה הרפואית רמב"ם. הוא מומחה ברפואת ילדים, ריאות ילדים ומחלות שינה וחבר באיגודים הבינלאומיים העוסקים בחקר מחלות הריאה, השינה והמוח. השלים פוסט דוקטורט במחלקה לחקר השינה באוניברסיטת שיקגו והוא חבר סגל בפקולטה רפואה של הטכניון מ-2013.

נושאים קשורים:  מחקר,  הטכניון,  גידול סרטניים,  המערכת החיסונית,  אימונותרפיה,  תגובה חיסונית,  חקר מחלת הסרטן,  חדשות,  פרופ' אסיה רולס,  פרופ' פהד חכים
תגובות