קרצינומות שד מטפלסטיות מורכבות מסוגים שונים של גידולים עם פתוגנזה שאינה מובנת היטב. קבוצה של סרטני שד מטפלסטיים מראים דיפרנציאציה מיואפיתליאלית ומורכבים מטווח מורפולוגי רחב החל מקרצינומת תאי כישור (spindle cell) דומים לפיברומטוזיס ועד לקרצינומה מיואפיתליאלית.
עוד בעניין דומה
בסדרה של 34 סרטני שד מטפלסטיים עם התמיינות של תאי כישור ותאים מיואפתליאליים, נמצאו הפרעות גנטיות חוזרות שמייחדים סרטנים אלה מסרטני שד מטפלסטיים אחרים ועל כן מעידים על פתוגנזה יחודית. רוב המקרים (28 מתוך 34, 82.4%) הראו אובדן כרומוזומלי ייחודי באזור 9p21.3, כולל CDKN2A ו-B2CDKN.
אובדן דו-אללי של CDKN2A/B נמצא במחצית מהמקרים שבהם אירע אובדן. ביטוי מעכב הקינאז p16 נמצא בכל הרקמות שנפגעו מאובדן 9p21.3. כמו כן, מצאו החוקרים ששינויים גנטיים אחרים שניתן למצוא לעיתים בסרטני טריפל נגטיב וסרטני שד מטפלסטיים לא נמצאו או נמצאו רק במיעוט המקרים. הגברה של כרומוזום 5 או אזור כרומוזומלי 5p נצפתה בתשעה מקרים וקושרה עם חזרה מוגברת של המחלה (p<0.001). ב-64.3%, אובדן 9p21.3 לווה במוטציה מקבילה של PIK3CA. שתי ההפרעות הגנטיות נצפו גם באדנומיואפיתליומות (4/12), שנחשבות למצב המקדים של סרטן שד מטפלסטי מיואפיתליאלי. באדנומיואפיתליומות, מוטציית PIK3CA נצפתה הן בתאים הלומינליים אפיתליאליים והן בתאים המיואפילתיאליים, כאשר אובדן p16 נצפה רק בתאים מיואפיתליאליים.
על בסיס ממצאים אלה הסיקו החוקרים שאובדן 9p21.3י(CDKN2A) ו-PIK3CA מהווה תת-קבוצה לסרטן שד מטפלסטי עם דיפרנציאציה מיואפיתליאלית ושל תאי כישור. החוקרים מציינים שתאי מיואפיתל באדנומיואפיתליומה יכולים להראות הפרעות זהות.
מקור: