אבחנה של לזיה קשקשית תוך-אפיתליאלית ברקמת צוואר הרחם נתונה לשונות רבה. צביעה אימונוהיסטוכימית ב-p16 נמצאה כביומרקר מועיל לשיפור הפרשנות של רקמות שעובדו באמצעות hematoxylin ו-eosinי(H&E).
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר CERTAIN - CERvical Tissue Adjunctive aNalysis, החוקרים ניתחו באופן שיטתי את השפעת הצביעה הנוספת ל-p16 על דיוק האבחנה של נאופלזיה קשקשית תוך-אפיתליאלית בדרגה 2 או גרועה ממנה (CIN2+) בארה"ב (כפי שהיא באה לידי ביטוי בהסכמה עם תוצאות פתולוגיה קודמות של אותם התתקינים, טרם צביעתם עבור p16).
במסגרת המחקר, 1,100 דגימות חולקו ל-4 מערכים של 275 מקרים על ידי אקראיות מרובדת. כל התתקינים פוענחו על ידי 17 או 18 פתולוגים כירורגיים, כך שבמהלך המחקר פוענחו 19,250 תתקינים על ידי 70 פתולוגים כירורגיים. לאחר שטיפה של התתקינים והסתרת התוצאות הראשונות, המקרים נבחנו מחדש על ידי אותם הפתולוגים באמצעות תתקינים מוכתמי p16.
החוקרים מצאו שהשימוש בהכתמת p16 שיפר באופן משמעותי את ההסכמה בין החוקרים השונים בשיעור של 4.7% (רווח-סמך 95%, 3.9 עד 5.4; p<0.0001). שיפור זה התאפשר הודות לשיפור של 11.5% ברגישות (רווח-סמך 95%; 9.3 עד 13.5; P<0.0001) ושיפור של 3.0% בספציפיות (רווח-סמך 95%, 2.2 עד 3.7; P<0.001).
על כן מסיקים החוקרים ששימוש בצביעה אימונוהיסטוכימית מקבילה מסוג p16 מספק תוצאות אבחנתיות מדויקות יותר בפענוח ביופסיות צרוויקליות. ממצא זה יכול, על פי החוקרים, להבטיח שיותר חולים יטופלו כראוי, ללא טיפול בחולים נוספים.
מקור:
Stoler, M. et al. (2018). The American Journal of Surgical Pathology. 42 (8)
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
