כל הישראלים, יהודים כערבים, היו צריכים להריע בשמחה לנוכח הידיעות על הפתיחה העתידית של בית ספר לרפואה באוניברסיטת אריאל שבשומרון, בנוסף לחמשת בתי הספר הקיימים — באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב, בטכניון, באוניברסיטת בן־גוריון ובבר־אילן. לבתי ספר אלה מתקבלים כ–750 סטודנטים מדי שנה, בעוד שבכל שנה כ–600 פונים, מרביתם בעלי כישורים גבוהים, נדחים ולומדים בחו"ל על חשבון הוריהם. חלקם לא חוזרים לארץ.
עוד בעניין דומה
שישה מכל עשרה רופאים ישראלים למדו מחוץ למדינה, תופעה שאינה קיימת בשום מדינה מתקדמת. בית הספר החדש לרפואה באריאל יאפשר לעוד כמאה סטודנטים ישראלים, יהודים וערבים, ללמוד רפואה בישראל.
מה נדרש כדי להקים בית ספר נוסף לרפואה בישראל? מוסד אקדמי ערוך ומוכן, אקדמית ומינהלית, לאתגר, והרבה כסף. מבין שתי האוניברסיטאות הקיימות שבהן לא פועל בית ספר לרפואה — אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת אריאל — זו שבאריאל היתה ערוכה ולהוטה לאתגר. למזלה של ישראל, שני תורמים, הנוהגים לתרום כסף רב למטרות ישראליות ויהודיות, שלדון ומירי אדלסון, הביעו נכונות להעניק תמיכה משמעותית לבית ספר לרפואה באוניברסיטת אריאל. מי יתנגד?
להפתעתי גיליתי בגיליון יום שישי האחרון של "הארץ", שיש מתנגדים. שני מתנגדים במועצה להשכלה גבוהה, למשל, שהצביעה בעד ההחלטה להקים את בית הספר לרפואה, סברו שההחלטה היתה חפוזה מדי ושההיבטים היישומיים שלה לא נבחנו די. ובאמת, למה למהר? שהורי הסטודנטים ישלמו תמורת לימודי ילדיהם בחו"ל בעת שהסוגיות הללו נבחנות.
אבל מה יש עוד לבחון? ועדה של בעלי מקצוע מוערכים מתחום הרפואה בראשות פרופ' ארנון אפק, משנה למנהל של המרכז הרפואי שיבא, בדקה בפרוטרוט את התוכניות להקמת בית הספר, והעניקה את אישורה. ולא פחות חשוב — התמיכה הכספית שהעניקו לאוניברסיטה האדלסונים. התוכנית גם זכתה לתמיכת שר החינוך, נפתלי בנט, וסגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן. פרופ' שי אשכנזי מהמרכז הרפואי שניידר יעמוד בראש בית הספר לרפואה. מדוע, אם כן, לא לצאת לדרך? כך גם החליטה המועצה להשכלה גבוהה.
ייתכן שחלק מההתנגדויות לפתיחת בית ספר לרפואה באריאל מבוססות על מיקומו מעבר לקו שביתת הנשק של 1949 עם ירדן, שביתת נשק שהושגה בעקבות התקפת ירדן על ישראל במאי 1948 וכיבוש יהודה ושומרון על ידי צבא ירדן. התנגדויות כאלה הושמעו במשך השנים כשהאוניברסיטה באריאל היתה עדיין מכללה, וכאשר שודרגה לדרגת אוניברסיטה על ידי המועצה להשכלה גבוהה בתקופת כהונתו של גדעון סער כשר החינוך בממשלת נתניהו הקודמת.
למעשה, לא רק הסטודנטים שילמדו רפואה באוניברסיטה ייהנו מהקמת בית הספר. גם לאוכלוסייה הפלסטינית בשומרון תהיה גישה למתקנים הרפואיים הקשורים אליו. פלסטינים בשומרון שיזדקקו לטיפול רפואי יוכלו לקבל אותו קרוב יותר לבית. כך יוכל בית הספר לרפואה לתרום משמעותית ליחסי הישראלים והפלסטינים. יש לראות זאת כהתפתחות חיובית, ללא קשר לדעה פוליטית.
(צילום פורטרט: מרים אלסטר/ פלאש 90. המאמר פורסם לראשונה ב-27.8.18 ב"הארץ")