חדשות

הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל: סרטן הערמונית

ישראל ממוקמת במקום ה-11 בעולם בשכיחות סרטן הערמונית, שיעור ההיארעות המחלה בארץ דומה לשיעורה במדינות אירופה שבהן המחלה שכיחה, אך התמותה מהמחלה בישראל נמוכה מזו המדווחת באירופה

בדיקת PSA לסרטן הערמונית (צילום: אילוסטרציה)

בישראל חיים כיום 28,249 גברים שאובחנו עם סרטן חודרני של הערמונית מאז 1990, מהם 9,994 גברים שאובחנו בחמש השנים האחרונות (2015-2011). ב-2015 נפטרו 466 גברים מסרטן חודרני של הערמונית. עיקר התמותה מהמחלה נצפה בקבוצת הגיל המבוגר – 75 ומעלה. פרטים אלה ונוספים מסרה אתמול (ג') פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, לרגל היום הבינלאומי למודעות לסרטן הערמונית שיחול ב-15 בספטמבר.

על פי הנתונים העדכניים (נכון לספטמבר 2018), סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל. בשנת 2015 חלו 2,064 גברים בסרטן חודרני של הערמונית. הסיכון לסרטן הערמונית גבוה יותר בגברים יהודים ו"אחרים" בהשוואה לערבים, ועולה עם הגיל. עיקר התחלואה בכל קבוצות האוכלוסיה היא בבני 65 ומעלה.

בגברים יהודים נצפתה בשנים 2008-1990 עלייה מובהקת במגמות ההיארעות, בקצב גבוה בשנים 1994-1990 ובקצב נמוך יותר בשנים 2008-1994. מאז 2008 נצפית ירידה מובהקת בסיכון למחלה, עם שיעור שינוי שנתי של 7%. בגברים ערבים, המגמות דומות: בשנים 2005-1990 נצפתה עלייה מובהקת בהיארעות המחלה, מאז 2005 נצפית ירידה מובהקת בסיכון, עם שיעור שינוי שנתי של 4%.

מגמות אלו תואמות לתחילת השימוש בבדיקת PSA בישראל, מתחילת שנות ה-90. ב-2002 פורסמו הנחיות חדשות, שלא להמליץ על בדיקה זו לגברים בני 75 ומעלה. ב-2008 עודכנו ההמלצות והורו על הימנעות משימוש בבדיקה זו כאמצעי לגילוי מוקדם בכלל האוכלוסיה בסיכון רגיל למחלה. הירידה הנצפית בהיארעות המחלה בגברים בישראל בשנים האחרונות משקפת כנראה גם שינויים אלה.

שיעור ההישרדות מהמחלה לחמש שנים גבוה מאוד בקרב היהודים (מעל 95%), ונוטה לעלות במי שמאובחנים בשנים מאוחרות יותר. גם בקרב הערבים שיעור הישרדות גבוה (86%) אולם נמוך יותר מאשר ביהודים. אין עלייה בהישרדות במאובחנים בשנים מאוחרות יותר. ייתכן שהבדלים הללו משקפים שיעור שונה של אבחון יתר בשתי קבוצות האוכלוסיה.

סרטן הערמונית הוא הרביעי בשכיחותו בישראל מבחינת תמותה מסרטן. בשנת 2015 נפטרו מהמחלה 466 גברים. עיקר התמותה נצפה בקבוצת הגיל המבוגרת (75 ומעלה).

בהשוואה בינלאומית: בעוד ששיעור ההיארעות (מספר המקרים החדשים) בגברים ישראלים דומה לשיעורה במדינות אירופה שבהן המחלה שכיחה, שיעור התמותה מהמחלה בישראל נמוך מזה המדווח במדינות אלו. שיעור ההישרדות היחסית לחמש שנים גבוה מאוד (מעל 90%) ודומה לזה שבמדינות מפותחות אחרות.

מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, מסרה: "הנחיות משרד הבריאות, ארגוני הבריאות המובילים בעולם והאגודה למלחמה בסרטן, אינן כוללות המלצה לבדיקות סריקה יזומות בקרב גברים בריאים לשם אבחון סרטן הערמונית. במיוחד לגברים הנמצאים בסיכון גבוה, בעלי סיפור משפחתי של אב, אח או בן שחלו בסרטן, מומלץ להתייעץ עם הרופא ולשקול את היתרונות והחסרונות שבביצוע בדיקות האבחון.

"במקרה שמאובחן סרטן הערמונית, חשוב להחליט יחד עם הרופא באיזו גישה לנקוט: טיפול רפואי מיידי, מעקב אקטיבי או מעקב פסיבי. חשוב להבין את האופציות הטיפוליות השונות ולבחור במתאימה במיוחד למצב הרפואי של המטופל ולהעדפותיו".

היום (5 בספטמבר) מקיימת האגודה למלחמה בסרטן במטה שלה בגבעתיים יום עיון בנושא סרטן הערמונית המיועד לאנשי מקצוע העוסקים בתחום זה וכן לחולי סרטן הערמונית ובנות זוגם. מנחה: ד"ר רענן ברגר, מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי שיבא, יועץ האגודה למלחמה בסרטן. נושאי יום העיון: גורמי סיכון, דרכי אבחון ומניעה, הטיפול הקרינתי בסרטן הערמונית וטיפול הורמונלי וכימי ותפקוד מיני בעת ההתמודדות עם סרטן הערמונית.

נושאים קשורים:  סרטן הערמונית,  בדיקת PSA,  סיכון לסרטן הערמונית,  האגודה למלחמה בסרטן,  טיפול קרינתי,  סרטן חודרני של הערמונית,  חדשות,  פרופ' ליטל קינן-בוקר
תגובות
05.09.2018, 23:25

נוצרו בעולמנו שתי עבודות גדולות שנועדו לענות לשאלה "האם גילוי מוקדם של סרטן ערמונית מציל חיים". למיטב ידיעתי לא נשאלה שאלה זו בענינו של שום סרטן אחר. למה היא נשאלה לס"ע? התשובה היא שלוב של כסף ופוליטיקה וזה לא המקום להסביר. בארהב נעשתה עבודה שכללה כ 70000 אנשים במספר מרכזים ונשאלו שם שאלות לגבי מספר סרטנים ובכלום הייתה התשובה שלילית. גלוי מוקדם כפי שנעשה המחקר ההוא לא מציל חיים. בענין סרטן הערמונית העבודה הייתה רשלנית ככ שנמצא ש80% מהנבדקים בזרוע הביקורת כבר עברו לפחות בדיקת PSA אחת לפני שנכללו בעבודה. בסיכום זו עבודה שאין לה שום ערך מדעי לענין השאלה שלה. בכ"ז מצא משרד הבריאות האמריקאי דרך שלוחה שלו ואחריו משרד הבריאות הישראלי לדבוק בממצאים ולחסל את בדיקת ה PSA. באירופה בוצע סקר מקיף דומה בהיקף של 130000 אנשים על ידי ייקה קפדן ללא סטיות ומדע מפוברק. נמצא על ידי שרדר שבדיקת PSA לגילוי מוקדם אכן מצילה חיים. נכון, זה לוקח 13 שנים וטיפולים רבים אבל התוצאה בסופו של דבר ברורה. תודה לפרופ שרדר. מה שקורה עכשיו לפי מספרי מדינת ישראל הוא התדרדרות איטית למצב שהיה לפני ה PSA.
ההנחיות של משרד הבריאות שפורטו כאן, המלצות האגודה ואפילו איגוד האורולוגים מהווים אימוץ של מדע מפוברק חסר ערך.
האמת לפי ראות עיני היא: כל גבר שיש לפניו עוד 15 שנות חיים, כלומר כולם עד גיל 65 לפחות, מן הראוי שיעברו תהליך בדיקה לגילוי מוקדם. מגיל 65 הייתי ממליץ להמשיך ולהיבדק כדי למנוע תחלואה קשה ובלתי צפויה בסוף החיים. מה לבדוק ובאיזו תדירות ועל ידי מי אלה שאלות שיש מקום לבדוק ולדון, אבל לוותר לגמרי על גילוי מוקדם לסרטן ערמונית היא התעלמות מהידע המדעי הקים היום.

אנונימי/ת
06.09.2018, 11:39

חייבים להמשיך לבצע בדיקת PSA כבדיקת סקר ולכל האוכלוסיה מתחת לגיל 70

עם דגש מיוחד על קבוצת סיכון

כל השאר זאת פוליטיקה זולה

אנונימי/ת
08.09.2018, 18:41

מדובר במחקרים שכוללים בחישוב הסטטיסטי אנשים שביצעו את הבדיקה, גילו תוצאות חריגות והחליטו לצפצף על הרופאים שלהם ולא לערוך בירור או טיפול במחלה. ואז בגלל אנשים כאלה באים ואומרים "הבדיקה לא מצילה חיים", וזה כמובן מופרך. מובן מאליו שיש לבדוק תוצאים רק בקרב אנשים שמשתפים פעולה עם הפרוטוקול הרפואי במלואו או קרוב לכך.

אף בדיקה כידוע לא מצילה חיים, בדיקה רק בודקת, לא מטפלת. מה שמציל חיים הם טיפולים. לכן מחקרים על בדיקות צריכים לבדוק את מה שהבדיקה עושה, קרי, אבחון, ומחקרים על טיפולים צריכים לבדוק תמותה ותוחלת ואיכות חיים.

ויכוח בנוגע לעצם ביצוע בדיקה יכול להתקיים רק ביחס לבדיקות בעלות פרופיל בטיחותי לא מושלם, כמו בדיקות פולשניות או בדיקות הכרוכות בקרינה מייננת. לא זה המקרה עם בדיקת דם פשוטה כמו PSA.

המקרה היחיד שבו אפשר לדבר על הימנעות מבדיקה עם פרופיל בטיחותי מושלם הוא אם היא לא שווה כלום מבחינה אבחנתית, כלומר סכום הרגישות והסגוליות שלה נמוך מ-100% (גרוע יותר מהטלת מטבע). אין מחלוקת שסכום הרגישות והסגוליות של PSA גבוה יותר מ-100% עוד מבלי לכלול בחישוב את הנגזרים וה-%free שמשפרים את הדיוק במידה ניכרת.

לכן אין פה שום שאלה, מבחינתי. כמובן שהשאלה מה השלב הבא, עושים עם תוצאות הבדיקה היא שאלה נפרדת לגמרי. כיום בד"כ התשובה היא MRI, ואפשר לעשות את ה-MRI הזה בלי סליל אנדורקטלי פולשני ובלי חומר ניגוד על בסיס גדוליניום שהועלו לגביו חששות בטיחותיים בשנתיים האחרנות, באופן שהופך את הבדיקה לבעלת פרופיל בטיחותי מושלם על סמך הידע הקיים.

ובסה"כ, השילוב של PSA ונגזרותיה, בדיקה דיגיטלית US חיצוני, MRI (כאמור) מאפשר ליצור בטריה אבחנתית אינקרמנטלית עם פרופיל בטיחותי קרוב למושלם ורמת דיוק גבוהה מאוד, עוד לפני ביצוע ביופסיה או PET.