האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות פרסמו אתמול (ג') נתונים על סרטן השד בישראל, לקראת חודש המודעות הבינלאומי שיחול באוקטובר, לקידום המאבק בסוג סרטן זה שהוא השכיח ביותר בקרב נשים.
עוד בעניין דומה
בישראל כיום 22,481 נשים שאובחנו עם סרטן השד, שהחלימו או עדיין מתמודדות עם המחלה. 19,889 מהן אובחנו עם מחלה חודרנית ו-2,592 עם מחלה ממוקדת בשלב מוקדם.
פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, פירטה: "בשנת 2015 היווה סרטן חודרני של השד כשליש מכלל הגידולים החודרניים בנשים (32.4% מכלל האבחנות החדשות של סרטן בנשים יהודיות, 33.3% בערביות ו-32.2%, באחרות). בסך הכל אובחנו בשנה זו 4,846 חולות חדשות עם סרטן חודרני של השד, מהן 4,140 יהודיות (85%), 470 ערביות (10%) ו-236 חולות אחרות (5%).
"בשנת 2015 אובחנו 633 חולות חדשות עם סרטן ממוקד של השד, מהן 583 יהודיות (92%), 30 ערביות (5%) ו-20 חולות אחרות (3%). גידולים ממוקדים של השד מהווים כ-13% מכלל האבחנות של סרטן השד בנשים. שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל ל-100,000 מקרים של סרטן ממוקד של השד בשנת 2015 היו 14.9 ביהודיות, 4.6 בערביות ו-7.1 באחרות".
סרטן השד הוא המחלה הממאירה השכיחה ביותר בנשים בישראל, האחראית לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכלל הנשים. עיקר התחלואה בנשים מעל גיל 50. הסיכון הגבוה ביותר נצפה בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות.
המגמה העתית בהיארעות סרטן חודרני של השד בקרב יהודיות הייתה יציבה בשנים 1985-1980. לאחר מכן, בשנים 1990-1985, נצפתה עלייה מובהקת, ואילו בשנים 2015-1990 המגמה שוב התייצבה. בקרב ערביות נצפתה עלייה מובהקת בהיארעות לאורך כל התקופה, בקצב מהיר בין 2002-1980, ובקצב מתון יותר בין 2015-2002
בשנת 2015 נפטרו מסרטן חודרני של השד כ-1,000 נשים בישראל. כשישית מכלל התמותה מסרטן בנשים יהודיות, כרבע מכלל התמותה מסרטן בקרב נשים ערביות וכחמישית מכלל התמותה מסרטן בקרב נשים אחרות.
השוואה עם מדינות ה-OECD
על פי נתוני ה-OECD לשנת 2013, שיעור ההיארעות (מספר המקרים החדשים) של סרטן השד בנשים בישראל בשנת 2012 היה מעט גבוה מממוצע 34 מדינות ה-OECD; על פי נתונים אלה נמצאת ישראל במקום ה-16. סרטן השד אחראי ל-15% מכלל התמותה מסרטן בקרב נשים.
בישראל בשנת 2015 שיעור התמותה מסרטן השד היה מעל השיעור הממוצע (24.9 ל-100,000) ב-41 מדינות OECD, וישראל נמצאה במקום השמיני אחרי אירלנד, איסלנד, הונגריה, דנמרק, הולנד, בלגיה וסלובניה. עם זאת, חלה בישראל ירידה בשיעור התמותה מסרטן השד - כמו גם ברוב מדינות ה-OECD - בהשוואה לשיעור התמותה בשנת 2005: קיימת ירידה מצטברת של כ-25% במהלך תקופה זו.
שיעור ביצוע ממוגרפיה לגילוי מוקדם בקרב בנות 69-50 בשנתיים האחרונות הושווה בין 33 מדינות ה-OECD בין השנים 2005 ל-2015. בהשוואה זו ישראל (71% בשנת 2015) מעל לממוצע (60.8% בשנת 2015) אחרי פינלנד, סלובניה, ספרד, ארה"ב, הולנד, נורבגיה, בריטניה, אירלנד, אוסטריה וניו זילנד. לעומת שנת 2005, נצפתה עלייה או יציבות בשיעורי ביצוע הממוגרפיה כמעט בכל המדינות.
הישרדות מסרטן השד לחמש שנים ב-31 מדינות ה-OECD נבחנה עבור התקופות 2004-2000 ו-2014-2010. ישראל (88.2% בתקופה 2014-2010) נמצאה במקום ה-14 מעל לממוצע ה-OECDי(85%) – אחרי קוסטה ריקה, ארה"ב, אוסטרליה, יפן, איסלנד, שבדיה, פינלנד וקנדה. בהשוואה לתקופת הזמן 2004-2000, בתקופה 2014-2010 נצפתה עלייה או יציבות בשיעורי ההישרדות ל-5 שנים כמעט בכל המדינות.
בקרב החולות עבורן קיים המידע, עלה בשנים האחרונות שיעור הנשים המאובחנות עם מחלה בשלב מוקדם (ממוקד, או עם התפשטות מקומית בלבד): בשנת 2015, 64% מכלל החולות החדשות אובחנו עם מחלה בשלב זה, לעומת 58% שאובחנו ב-2005. כשליש (33%) מהחולות החדשות בשנת 2015 אובחנו עם מחלה מפושטת אזורית (לרקמות סמוכות ו/או לבלוטות הלימפה), לעומת 38% ב-2005. שיעור החולות שאובחנו עם מחלה גרורתית ב-2015 ירד ועומד על 2.6%, לעומת 3.6% ב-2005.
מחקרים חדשים בסרטן השד
חוקרים מהרווארד וממרכז הסרטן דנה-פרבר בבוסטון בדקו במחקר ארוך טווח את הקשר שבין צריכה מוגברת של ירקות ופירות לבין הסיכון לחלות בסרטן השד, בייחוד אגרסיבי (בעל סיכון גבוה להתפשטות וחזרת המחלה). לצורך המחקר נעשה שימוש בנתונים בנוגע לצריכת ירקות ופירות של 182,145 נשים אמריקאיות בגיל 59-27. הנתונים שנאספו מבוססים על תשובות לשאלונים.
מבין הירקות נבדקה צריכת ברוקולי, שעועית ירוקה, כרוב וכרובית, נבטים, גזר, תרד ובטטות. מבין הפירות: תפוחים, אגסים, תפוזים, אפרסקים, משמשים, שזיפים, בננות, ענבים, אשכוליות, תותים ואוכמניות.
החוקרים עקבו אחרי הנבדקות במהלך השנים 2013-1980, הובאו בחשבון נתונים דמוגרפיים, עישון, סיכון משפחתי לסרטן שד, צריכת אלכוהול, מסת גוף ועוד. במהלך תקופת המחקר אובחנו כ-10,911 מקרים של סרטן שד חודרני בקרב הנבדקות.
החוקרים קבעו כי על פי עיבודים סטטיסטיים ותוך נטרול המשתנים עישון, סיכון משפחתי, צריכת הורמונים ואחרים נמצא שנשים אשר צרכו למעלה מ-5.5 מנות של ירקות ופירות מדי יום, בייחוד ירקות ממשפחת המצליבים, ירקות עליים וירקות כתומים וצהובים, עשירים בוויטמין C באלפא קרוטן או בבטא קרוטן (דוגמת כרובית, חסה, פלפל כתום, תפוז, גזר ועוד) נמצאו בסיכון נמוך יותר ב-11% לחלות בסרטן שד לעומת נשים שצרכו 2.5 מנות ירק או פרי ביום או פחות.
צריכה של 5.5 מנות של ירקות ופירות ביום, לעומת 2.5 מנות או פחות, הפחיתה גם את הסיכון לסרטן שד מהסוגים האגרסיביים: הפחתה של 22% בסיכון לחלות בסרטן שד עם HER2 חיובי; הפחתה של 6% בסיכון לחלות בסרטן שד שלילי לקולטני אסטרוגן (ER שלילי) והפחתה של 15% בסיכון לחלות בסרטן שד טריפל נגטיב (שלילי לאסטרוגן, פרוגסטרון ו-HER2). דו"ח המחקר פורסם ב- International Journal of Cancer.
מחקר אחר מצא שקיים קשר בין תזמון ארוחת הערב והשינה ובין הסיכון לסרטן שד וסרטן הערמונית. המחקר בוצע בידי חוקרים מספרד ואוסטריה. הוא נועד לבדוק את הקשר שבין זמני אכילה, תוך התחשבות בשינה, סגנון חיים וכרונוטייפ (סיווג אנשים בהתאם לשעון הביולוגי כטיפוסי בוקר או ערב) ובין הסיכון לתחלואה בסרטן הערמונית וסרטן השד. מחקרים שונים הראו בעבר שקיים קשר בין דפוסי שינה ואכילה שאינם קבועים לבין מחלות כרוניות כמו סרטן, מחלות לב וכלי דם, סוכרת והשמנת יתר.
במחקר זה השתתפו גברים ונשים תושבי ספרד בגיל 85-20, כאשר 1,205 חלו בסרטן השד ו-621 בסרטן הערמונית. קבוצת הביקורת כללה 2,921 בריאים. אף אחד מהנבדקים בשתי הקבוצות לא עבד במשמרות לילה. גם מחקר זה מבוסס על תשובות לשאלונים וראיונות. נבדקה גם רמת ההיצמדות לאורח חיים המפחית תחלואה בסרטן על פי שש המלצות ארגוני הסרטן הבינלאומיים: אחוז נמוך של שומן גוף; הקפדה על פעילות גופנית; הפחתת צריכה משקאות ומזונות משמינים; צריכה מוגברת של מזון צמחי; צריכה מופחתת של מזון מהחי, צריכה מופחתת של אלכוהול.
על פי התוצאות (עיבוד סטטיסטי) נבדקים שהלכו לישון שעתיים אחרי ארוחת הערב נמצאו בסיכון נמוך ב-26% לסרטן הערמונית ו-16% סיכון מופחת לסרטן השד, בהשוואה לאלה שהלכו לישון מיד אחרי ארוחת הערב. תוצאות דומות נצפו גם בקרב נבדקים שאכלו ארוחת ערב מוקדמת (לפני 21:00) לעומת נבדקים אשר אכלו ארוחת ערב מאוחרת (אחרי 22:00).
המסקנה: הקפדה על מרווח זמן גדול יותר בין הארוחות היתה מובהקת יותר בקרב נבדקים שמילאו אחרי המלצות הארגונים הבינלאומיים לאורח חיים המפחית סיכון לסרטן ובקרב טיפוסי הבוקר. החוקרים ציינו כי הממצאים ממחישים את חשיבות השעון הביולוגי במחקרים בתחום תזונה וסרטן, ותרומתם האפשרית להמלצות למניעת סרטן. גם המחקר הזה פורסם ב-International Journal of Cancer.
מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, אמרה: "נכון להיום, האמצעי היעיל ביותר נגד סרטן השד הוא הגילוי המוקדם. ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים יותר, עולים סיכויי הריפוי לכ-90% ויותר. אני קוראת לכל הנשים לקחת אחריות על בריאותן ולאמץ אורח חיים בריא שהוכח מדעית כמפחית משמעותית את הסיכון לחלות. במקביל להיבדק על פי ההנחיות בהתאם לגיל. להכיר את הגוף ואת מצבו הרגיל, כך שבכל מצב, אם מתגלה שינוי, לפנות מיד לרופא ולהתעקש על בירור טיבו".