דעות

"אמת היא ההגנה הטובה ביותר": גילוי נאות בעקבות טעות רפואית מוריד תביעות

בניגוד לחשש הטבעי שגילוי נאות בעקבות טעות יעורר רצון לתבוע, במחקרים לא נצפתה עלייה בתביעות באף מקום שבו הונהגה מדיניות הפתיחות

טעויות רפואיות מהוות הסיבה הנפוצה ביותר לתמותה אחרי מחלות לב וסרטן. בניגוד למחלות אלו, טעויות טרם זוכות למשאבים למניעה ותיקון המערכת. לא קל להודות בטעות שאולי כבר בדרך לתביעת רשלנות, כשעורך הדין המבטח דוגל בגישה "הכחש והגן" - deny and defend. הניסיון בעולם בעשור האחרון מצביע על שינוי מרתק ומרגש, כפי שהתפרסם במאמר מערכת עם המלצות מומחים מובילים לקידום פתיחות בעקבות טעות (1).

מחקרים מראים שוב שבעקבות טעות רפואית, גילוי נאות מוריד תביעות ועלויות. אחד המחקרים שנערכו בארה"ב (במדינת טנסי) הראה שגילוי נאות הביא לירידה של כ-50% בתביעות ובעלויות הכרוכות, בדומה למה שתואר בשני מחקרים קודמים (באוניברסיטת מישגן ובמרכז בשיקגו). מחקר שנערך במרכזים של אוניברסיטת הרווארד, עם השוואה למרכזי-ביקורת, גם הראה שיפור מגמות. ניתוח עדויות אלו מזמין חשיבה על מהות הגישה של שקיפות, מידת הצלחתה, דרכי יישום לקידום תרבות מערכתית בהתאם (1).

בניגוד לחשש הטבעי שגילוי נאות בעקבות טעות יעורר רצון לתבוע, במחקרים לא נצפתה עלייה בתביעות באף מקום שבו הונהגה מדיניות הפתיחות. ההסבר הוא ששקיפות עוזרת להרגיע תסכול המשפחות לאחר טעות, מאפשרת שיקום האמון בצוות ומפחיתה כוונה להליך משפטי. העיקרון שהוביל את המדיניות היה ההכרה שאמירת אמת נכונה מבחינה אתית ומקצועית. השיפור נצפה באירועים רבים בהם אף לא היתה עילה לרשלנות. בתצפית אחת, המהלך אף הוריד רפואה מתגוננת של עודף בדיקות. למרות שהדבר טרם הוכח במחקר, נראה ששקיפות תאפשר שיפור איכות ובטיחות במערכת.

מה נחוץ לשחזר את ההצלחה שנצפתה במחקרים? דרושה הכשרה עם תמיכה מתמשכת בצוות להטמעה בפועל. חשובה מדידת ביצוע למרכיבי התכנית, על מנת לזהות ולתקן מימוש חלקי. טעויות גובות ממשפחות ומצוות מחיר קשה וארוך טווח ברמה רגשית, חברתית וכלכלית. טרם נבדק אם התכניות נותנות מענה מספק למצוקות האלו. נדרשת עבודה ברמת הרגולטור לסייע ביישום מדיניות שקיפות. חוקי התנצלות, לפיהם אין להגיש בבית משפט ראיה מהודאה, אינם מספיקים לשיפור (בהשוואה בין מדינות שהעבירו חקיקה כזאת למדינות אחרות בארה"ב) (1).

יוזמות מקדמות שקיפות בעקבות טעות כמו במדינת מסצ'וסטס המובילה תכנית לגילוי נאות. תכניות כמו CRPs - communication and resolution programs - מבוססות על קידום שקיפות, אחריותיות (accountability) ולמידה מטעות - תוך תמיכה רגשית בחולה, במשפחה ובצוות. צעד ראשון הוא הבעת צער כנה עם הבטחה לברר מה קרה, לדווח בלי הסתרה ולשקם את החולה. אם אכן קרתה טעות, הודאה עם נטילת אחריות והתנצלות עם הקשבה בגובה העיניים. במקביל, מוצע פיצוי עם עזרה להשגת ייצוג משפטי. התכנית כוללת הטמעת תרבות ארגונית של שקיפות דרך הכשרה, אזכור בישיבות צוות, בניית צוות תמיכה זמין 24/7 ומעקב יישום. לסיכום ניסיון עם המלצות של ארגונים מובילים – ליחצו  כאן ו-כאן.

מנהלי מחלקות ובכירים רבים מבתי חולים בישראל תומכים בשקיפות. רופאים ואחיות מתרגלים גילוי נאות במרכז הארצי לסימולציה רפואית בשיתוף חברת ענבל - כמתואר בסרט חדש. מיזם ארצי בשיתוף משרד הבריאות מפגיש נפגעי טעות עם צוותים, מפגש המייצר שותפות ברצון לתקן – בניגוד לגישה הלעומתית הגוררת הסתרה והתגוננות. עולות מהשטח דוגמאות מאלפות של גילוי נאות בעקבות טעות ורצון לקדם מדיניות שמנהל מחלקה כירורגית תיאר כך: "אמירת אמת היא ההגנה הטובה ביותר".

לסיכום, תכניות לגילוי נאות בעקבות טעות רפואית מראות סימני הצלחה ברורים ומרשימים המסמנים תחילת דרך ורצון לשינוי תרבותי מערכתי הדורש משאבים, חוכמה, התמדה וזמן.

1 Gallagher TH et al. Can Communication-And-Resolution Programs Achieve Their Potential? Five Key Questions. Health Affairs. 2018 Nov 1;37:1845-52. 

נושאים קשורים:  פרופ' מאיר ברזיס,  טעות רפואית,  גילוי נאות,  תביעות,  תביעת רשלנות רפואית,  דעות,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
11.12.2018, 00:02

דא עקא שמרבית ה-"טעויות" הן תוצר של רשלנות ואדישות פושעת. אלה אמיתות שלא ניתן לצפות מהמבצעים שיודו בהן.

אנונימי/ת
01.10.2023, 18:09

אולי זה הרושם לפי מה שחווית, אבל לפי מחקרים וניסיון, טעויות, בדרך כלל, אינן תוצאה של רשלנות או אדישות פושעת.