ילדים ומתבגרים שנחשפו ליוד רדיואקטיבי מאיזוטופ 131 (I-131) בשלכת הגרעינית של שנת 1986 בצ'רנוביל נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן בלוטת התריס וקשריות תריס שפירות. התקופה התוך-רחמית נחשבת כתקופה שבה קיימת רגישות מוגברת לקרינה, והתריס העוברי יכול לספוג I-131 דרך זרם הדם האמהי.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר הייתה להעריך את הסיכון לפתח קשריות ממאירות ושפירות בבלוטת התריס באנשים שנחשפו לקרינה בעודם ברחם. המחקר כלל עוקבה של 2,582 מטופלים באוקראינה לאחר שהוערכה רמת החשיפה התוך-רחמית שלהם ל-I-131 (ממוצע לחשיפה עמד על 72.6 מיליגריי) ולאחר שעברו בדיקות סקר מתוקננות בבלוטת התריס. בשביל להעריך את קשר המנה-תגובה, החוקרים העריכו את יחס הסיכויים העודף (Excess OR) בעזרת רגרסיה לוגיסטית.
בהתבסס על שמונה מקרים שאובחנו בסריקות בין 2003-2006 ובין 2012-2015, החוקרים מצאו יחס מוגבה, אם כי לא משמעותי באופן סטטיסטי, של מנה-תגובה בין קרינה לבין סרטן בלוטת התריס (יחס סיכויים עודף לגריי - 3.91, רווח בר-סמך 95%: -1.49 – 65.66). בסבב הסריקות השני, נראה קשר חזק ומשמעותי באופן סטטיסטי בין חשיפה ל-I-131 והמצאות של קשריות גדולות ושפירות שאותרו במבחני סקר (בגודל 10 מ"מ ומעלה) (יחס סיכויים עודף לגריי - 4.19, רווח בר-סמך 95%: 0.68-11.62, p=0.009).
לא נראה קשר משמעותי לסיכון לפתח קשריות קטנות (פחות מ-10 מ"מ) (יחס סיכויים עודף לגריי = 0.34, רווח בר-סמך 95%: -0.67 – 2.24, p=0.604).
מקור: