• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
דעות

לאן נעלמו החמלה, האמון, תשומת הלב והאמפתיה בטיפול?

איך יוצרים את התנאים שיאפשרו לחמלה ולאמון לשגשג מחדש? מתמקדים בתיקון ליבת העיסוק של מערכת הבריאות: המפגש הטיפולי שבין המטפל למטופל

הקשיש המתין תשעה חודשים לניתוח. אילוסטרציה

הזקנה במסדרון זכתה להתעניינות מחודשת כמייצגת את המחסור במשאבי הבריאות, ובצדק. על אף ההתקדמות בטכנולוגיות הבריאות היא עוד כאן, עם ההשפלה והסבל. חוויתי, כרבים, אשפוז של בן משפחה בערוב ימיו. האשפוז היה בחדר גדול ויפה, בתנאים טובים בהרבה מהזכור לי כמתמחה ברפואה פנימית לפני 25 שנה.

ואולם, מה שהיה חסר היה דווקא תשומת לב ואמפתיה. אולי הזקנה במסדרון שאיש צוות היה יושב לידה כמה דקות ומלטף את ידה, היתה מעדיפה להיות במסדרון עם תשומת הלב מאשר לשכב בחדר נאה אך בודדה ועזובה.

מערכת הבריאות אינה בת קיימא לאורך זמן. חסרים בה כוח אדם ומשאבים לתת מענה להזדקנות האוכלוסיה. אבל כל השקעה שתיעשה במבנה ובתהליכי העבודה הקיימים לעולם לא תדביק את התפתחות הצורך ולא תניב את התוצאה הרצויה - יותר בריאות לאוכלוסיה.

זאת מפני שבעיות השורש נותרות על כנן: מערכת יחסים מטפל-מטופל היא צרכנית ונעדרת אמון; היעדר שיתוף אמיתי ואחריות של המטופל לטיפול בו עצמו; רופאים ועובדים שחוקים עד דק שהחמלה אבדה להם בעומס הכבד; ורפואת קהילה שאינה מצליחה להעניק את הטיפול הדרוש, כדי שפנייה לחדר מיון ואשפוז יקרו רק במקרים דחופים באמת.

דרוש שינוי יסודי במרקם היחסים שבין המטופל, המטפל והמערכת, ולהחזיר את החמלה והאמון החיוניים לריפוי. איך יוצרים את התנאים שיאפשרו לחמלה ולאמון לשגשג מחדש? מתמקדים בתיקון ליבת העיסוק של מערכת הבריאות: המפגש הטיפולי שבין המטפל למטופל.

הדקות המעטות מדי שיש לרופא להקדיש למטופל צריכות להיות מנוצלות להקשבה, שיחה, בדיקה והסבר למטופל. כיום, רוב זמן המפגש הרופא עסוק באיסוף מידע ממספר מסכי מחשב, באינטגרציה שלו ובתיעוד בהקלדה של המפגש.

שדרוג התיק הרפואי הממוחשב עם הצגה אינטגרטיבית וידידותית של הנתונים לרופא וטכנולוגיות חדשות לתיעוד בזמן אמת, כמו מערכת זיהוי קולי, ישנו דרמטית את המפגש. פתיחת התיק הרפואי לצפייה בשקיפות מלאה למטופל תחזק את שיתופו ואחריותו לטיפול בעצמו.

עבודה מארה"ב הראתה שלרופא המשפחה חסרות שש שעות בשבוע כדי לעסוק במניעה ולא רק בטיפול בתחלואה חריפה חולפת. במפגש יעיל יותר יוכל הרופא להפנות קשב למניעת מחלות כרוניות שהפכו למגיפה. יהיה זמן להסבר מתי אין צורך להגיע למרפאה ובכך למנוע ביקורים מיותרים המעמיסים על המערכת שלא לצורך.

סקר רחב שערך משרד הבריאות לאחרונה הראה שחיקה עצומה של רופאים, אחיות ועובדים. מטפל שחוק אינו מסוגל להעניק טיפול איכותי. מפגש יעיל יותר עם זמן לשיח משמעותי יהווה גם צעד מונע ונוגד שחיקה של המטפלים.

חיזוק רפואת הקהילה יפחית את העומס הקיים על בתי החולים וחדרי המיון, עומס שאינו מחויב המציאות. עבודות שונות הראו שמערך חזק של רפואה ראשונית (רפואת משפחה וילדים) וקשר עם רופא קבוע המייצר אמון יעניק רפואה איכותית וזולה יותר, עם פחות הפניות מיותרות לייעוצים ולבדיקות.

הסטת אשפוז מבתי החולים לאשפוז בבית אפשרית תוך שימוש בטכנולוגיות חדשניות, ותשמור את מיטות האשפוז החסרות למצבים בסיכון גבוה בלבד. כך תפחת ההדבקה המיותרת בזיהומים נרכשים בבתי החולים, הגורמת כיום לתמותה של אלפי חולים בשנה בארץ. רפואה מרחוק זמינה ונגישה בתקשורת ויזואלית בין המטופל לרופא, גם היא תחסוך פניות המגיעות היום למרפאות שלא לצורך.

בבתי החולים ההשקעה צריכה להתמקד במחלקות מוכרות להתמחות, כדי לפתוח את הפקק הקיים בשדות קליניים להתמחות ולתת מענה למחסור ברופאים.

הצעדים הללו עולים כסף בהתחלה, אך יחזירו את ההשקעה בהמשך. מנהיגות שניחנה בראייה ארוכת טווח ומחוברת לשטח תוכל לרתום את העובדים הנפלאים של מערכת הבריאות להטמעת השינויים.

מעבר לצעדים המעשיים, דרוש שיח אחר. שיח על ערכי הרפואה הבסיסיים ולא רק על העמידה בתקציב, שיח שיגשר על הפער וישנה מציאות. אמון הוא המפתח בכל הרמות: אמון של המטופלים ברופאים, ושל עובדי המערכת במנהלים שלהם. אמון של משרד האוצר שמערכת הבריאות מסוגלת להתאים את עצמה לעתיד ולהשקיע את המשאבים במה שצריך יסייע להגדלה הראויה של תקציב הבריאות. אחרת נקבל אולי עוד מיטות, מכשירי MRI וכוח אדם, אבל לא יותר בריאות לאוכלוסיה הגדלה ומזדקנת.

(המאמר פורסם לראשונה ב"דה מרקר")

נושאים קשורים:  ד"ר יואב יחזקאלי,  יחסי מטפל-מטופל,  רפואת קהילה,  הזדקנות האוכלוסיה,  חדשות,  דעות
תגובות
אנונימי/ת
27.02.2019, 20:07

שכחת ד"ר. עשית ניתוח יפה של חסר בזמן. בציוד, בידיים עובדות, במערכות תומכות וכו'. אבל שכחת שגם הרופאים הם בני אדם. שכחת לציין את ההתייחסות הכוחנית. המכוערת והניבזית של פקידוני האוצר ומשרד הבריאות אל ציבור הרופאים ככלל. שכחת את התעקשות האוצר, בתמיכת הליצ(מ)ן ממשרד הבריאות, להפוך את הרופאים לעוד סקטור של פקידים שמחתימים כרטיס. שכחת את מלחמת החורה שמנהלים שני המשרדים הלא מכבדים האלה נגד פרנסתם של הרופאים. שכחת את המגבלות הדרקוניות שהטילו על הרופאים שפגעו קשות בהכנסתם של הרופאים. שכחת את המלכודת הניבסית של האוצר בענין התוספות לרופאים בפריפריה. ויש עוד. כמה עוד אפשר לאנוס את הרופאים? ולהמשיך לפנטז על "הרופאים של פעם". אתה נאיבי ד"ר.

כולנו שכחנו עוד משהוא קטן, המוות הוא קיום הכרחי של המציאות, הרופא יכול להרחיק את מועד התקיימותו, להאט את קצב התקרבותו ולהקל מידי פעם בסבל התפחות הופעתו. עם זאת, לא רק בתיאוריה אלא גם ממש-ממש הפוחז הזה, מלאך המוות, אורב לכל אחד מאיתנו מאחורי הדלת.
כיום נראה שעובדה זו נשתכחה, מצפים מאיתנו להיות סגן של ההוא למעלה, ואם איננו מצליחים אז הדעה הנשמעת מהקהל בכל פינה ולאן שתפנה את המבט, אם בתור בדואר או במונית או סתם בבית קפה, מסתכמת באמירות בכגון: "הרופאים האלה... רק חושבים על הכסף... רק יודעים להרוג..." וכיוצא בזה. את זה מזינים כל הזמן לקהל ואת זה הוא זוכר. נוסיף לזה את השיפוט המחמיר על כל טעות, את הפרסום הדרמטי בתקשורת, את עודף עורכי הדין ואת אותם שופטים חסרי הבנה רפואית, כל אלה, הובילו אותנו, אנו הרופאים להיות שקועים במחשב שמולנו ולא בפציינט שמולנו. זהו, בלשון הצבא- כסת"ח , כל שאר הכתוב בכתבה נכון במלואו אבל לא מושלם ללא הצורך הקבוע היום לכסת"ח שגוזל את מרבית תשומת לבנו ומחליף את הקשב, אמפתיה, חמלה וכל המילים היפות של פעם.

אנונימי/ת
01.03.2019, 17:37

חמלה אנושיות ואמון. אין שום סיבה בעולם , לא ריבוי מטופלים ולא ריבוי משימות להעלמותן. חוסר אמון במערכת הרפואית בדרך כלל הוא תוצאה של נסיבות שיצרו את חוסר האמון. טיפול רשלני, חוסר מקצועיות , איבחון מוטעה . שקרו לאדם שאיבד את האמון
או לקרוביו, חבריו מכריו. ואנשים הרי מספרים סיפורים על מה שקרה לאלמוני ופלוני .
ומקרים של רשלנויות רפואיות ואבחנות מוטעות וטיפולים הרסניים קימים וכל אדם מכיר לפחות מקרה אחד. בנוסף לכל הדברים החשובים האלו קיים גם הפן האנושי של מקצוע הטיפול (גוף ונפש) שחובה: אמפטיה אנושיות חמלה וכבוד . יש בעיה יסודית ובסיסית במערכת הבריאות בישראל. והיא אינה תוצאה של השנים האחרונות .
בניתוח סוציולוגי בתוך אחת שמכירה את המערכות ומכירה יותר מידי טוב (לצערי )רופאים ורופאות ומטפלי גוף ונפש . ובתור אחת מתוך המערכת . אדם אנושי ועם חמלה ואמפטיה דברים אלו לא נעלמים . גם כאשר יש לחץ וכו . אדם נעדר חמלה ואנושיות . זה האדם . וזה מאפיני אישיותו.
בניתוח פסיכולוגי, כי הרי בחירת מקצוע אינה החלטה סתמית.
מקורה במאפיני אישיות . רוב הבוחרים במקצוע של טיפול (רפואה ופסיכולוגיה) זה בעקר בני אדם תאבי שליטה וכוח.
כאשר הנרקסיסזם שולט ולא האלתרואיזים.
לצערי הרב בתור אחת מתחום רפואת הנפש ורפואה .

פגשתי יותר מידי רופאים ורופאות עם בעיות אישיות והפרעות אישיות שרק בורא עולם יודע כיצד עברו את הסינון לאורך השנים והם עוסקים בתחומי הטיפול.
מצד שני יש תאוריה שלמה של המטפל הפצוע שלא ארחיב עליה.
נדבך נוסף של העדר אנושיות וחמלה .זה בעצם קשור לניתוח סוציולוגי של ישראלים .
הישראלים ,הידועים (בעולם ) כחוצפנים בעלי תעוזה וכו וכו
הישראלים ללא נימוס כמו אירופאים ואמריקאים .
ביקרתי בבתי חולים באירופה ופגשתי רופאים ורופאות באירופה.
לא ארחיב על מקצועיות מצויינות כי זה כמובן היה . ובארץ פוגשת פחות מקצועיות .
אבל הנימוס והכבוד כלפי כל מטופל .
הישראלים ללא נימוס ללא כבוד בסיסי לאדם באשר הוא אדם .
זה דבר שלא ישתנה . כי הישראלי בכלל לא מפנים ביקורת .
כל ביקורת על התנהלות לא ראויה תזכה לתגובה הישראלית הטיפוסית
אלימות ,בריונות , וביטול הביקורת.
טיפול איכותי ומקצועי מחוייב הכשרה מקצועית של אנשי מקצוע-שלא קיימת בארץ
צר לי . הרופאים בישראל , רמתם המקצועית בינונית ומטה. (ביחס לאירופה וארצות הברית ,) ויחסי האנוש לא רק של רופאים , אלא גם של צוותי אחיות ואחים , בינוניים ומטה.
כך היה וכיום המצב החמיר .
אבל מעולם לא היה פה משהו אחר .
אישית אני חשה בוז ותיעוב כלפי הלא ראויים (פגשתי יותר מידי במהלך השנים ) שקיבלו רשיון לרפואה אבל במקום לרפא הם מזיקים . ונאמר דבר ראשון : ראשית אל תזיק !!!!
עצב גדול ייאוש ותיסכול.
אני בעקר מאחלת כאשר אני פוגשת את הלא ראויים- במערכת הבריאות - שחושבים שהשליטה והכח היא לנצח.אני מאחלת בליבי שמתישהוא בחייהם על כל איבחון מוטעה, על כל רשלנות רפואית . על כל יחס מחפיר כלפי מטופלים.
שהכל יחזור אליהם כמו בומרנג.
זה לא ענין של נקמה. זה ענין שבתחום של חיים ומוות .
אין מקום לזילות בחיי אדם !!!!!

** יש כמובן יוצאים מהכלל.

אנונימי/ת
03.03.2019, 23:03

נכון מאוד!