תוצאים ארוכי טווח בקרב מטופלים ששוחררו מאשפוז עם אנמיה בינונית

מחקרים בהקצאה אקראית ממליצים על הפחתת עירויי הדם ופיתוח סבילות לאנמיה בזמן אשפוז. עם זאת, תוצאים ארוכי טווח הקשורים לשינוי במדיניות זו של עירויי דם טרם תוארה. מטרת המחקר הייתה לתאר את ההיארעות של אנמיה בזמן אשפוז ולאחר השחרור ואת התחלואה והתמותה הנלווית אליה.

המחקר הוא מחקר עוקבה היסטורי מתוך מאגרי מידע של 21 בתי חולים המשרתים 4 מיליון תושבים. במחקר נכללו 445,371 מטופלים שחוו 801,261 אשפוזים בין ינואר 2010 לדצמבר 2014. התוצאים שנמדדו היו רמות המוגלובין, מספר עירויי דם, אשפוז מחדש ואירועי תמותה בששת החודשים שלאחר השחרור מבית החולים. נעשה שימוש במשוואות להערכה מוכללת בשביל לבחון מגמות לאורך זמן, ובכלל זה התחשבות בתצפיות ומשתנים התלויים במאפייני המטופלים.

בין 2010-2014, ההיארעות של אנמיה בינונית (רמות המוגלובין בין 7-10 גרם/דציליטר) בזמן השחרור מבית החולים עלתה מ-20% ל-25% (p<0.001) וכמות עירויי הדם פחתה ב-28% (מ-39.8 מנות ל-28.5 מנות דם ל-1,000 מטופלים, p<0.001). אחוז המטופלים שהאנמיה שלהם הסתדרה בכוחות עצמם לאחר ששה חודשים מרגע השחרורים פחתו מ-42% ל-34% (p<0.001) וכמות עירויי הדם והאשפוזים החוזרים לאחר ששה חודשים פחתו מ-19% ל-17% ומ-37% ל-33%, בהתאם (p<0.001 לשניהם). בזמן תקופה זו, שיעור התמותה המתוקנן לששה חודשים פחת מ-16.1% ל-15.6% (p=0.004) במטופלים עם אנמיה בינונית. החוקרים מציינים שייתכן והתוצאות מושפעות מערפלנים שלא נמדדו.

מקור: 

Roubinian N.H et al (2018). Ann Intern Med. 2019;170(2):81-89.;