מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את היעילות של קולונוסקופיה לצרכי מעקב (SC – surveillance colonoscopy) ולהביא למקסימום את השימוש בה באמצעות הערכה של מקרי כריתה בעקבות סרטן המעי הגס והרקטום (CRC – colorectal cancer) ודיספלזיה כתוצאה מקוליטיס כיבית (UC – ulcerative colitis).
עוד בעניין דומה
החוקרים סקרו באופן רטרוספקטיבי מידע קליני פתולוגי לגבי 406 (238 עם CRC ו-168 עם דיספלזיה) מטופלים אשר עברו כריתה ניתוחים במוסדות המתמחים ב-UC. החוקרים השוו את שיעורי ההישרדות הכוללת (OS – overall survival) בין מטופלים שעברו SC למטופלים שלא עברו SC. בנוסף, החוקרים זיהוי את ההיארעות ואת גורמי הסיכון הקשורים להופעת מוקדמת של CRC (תוך פחות משמונה שנים מאבחון ה-UC). כמו כן, החוקרים בדקו את דפוס הפיזור של CRC.
תוצאות המחקר הראו כי מטופלים בקבוצה שלא עברו SC אובחנו עם סרטן בשלבים מאוחרים יותר באופן מובהק בהשוואה למטופלים מקבוצת ה-SCי(P< 0.001). בנוסף, מטופלים מקבוצת ה-SC הציגו OS טוב יותר באופן מובהק בהשוואה למטופלים מהקבוצה ללא ה-SCי(OS לחמש שנים: 89% בהשוואה ל-70%; מבחן log-rank:יP= 0.001).י17% מהמטופלים פיתחו CRC תוך 8 שנים מאבחון ה-UC.
החוקרים מצאו כי גיל הופעת ה-UC מהווה גורם סיכון ומנבא טוב את ההופעה של CRC מוקדם (תוך פחות מ-8 שנים) (P< 0.01 ; AUC: 0.85). האזור הנפוץ ביותר בו הופיעו גידולי CRC היה הרקטום (51%) והמעי הסיגמואידלי (20%). בנוסף, ב-16% מהמטופלים זוהה CRC במספר מקומות בו זמנית.
המסקנות של החוקרים היו כי קולונוסקופיה לצרכי מעקב הייתה יעילה ושיפרה את ה-OS בקרב מטופלים עם UC. ההמלצות שלהם היו כי מטופלים עם הופעה מאוחרת של UC (אחרי גיל 40) צריכים לעבור SC מוקדם יותר בגלל היארעות גבוהה של CRC בטווח של עד 8 שנים מתחילת המחלה. בנוסף, החוקרים הסיקו כי המקומות הנפוצים ביותר להופעת גידולים אצל מטופלים אלה הם הרקטום והמעי הסיגמואידלי.
מקור:
Keisuke, H. et al. (2019) American Journal of Gastroenterology 114,3.