צוות חוקרים באוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ' כרמית לוי וד"ר תמר גולן מהמחלקה לגנטיקה של האדם וביוכימיה בבית הספר לרפואה, יחד עם ד"ר רונן ברנר, מנהל המכון לאונקולוגיה ב"וולפסון", הפתולוגים ד"ר חנן וקנין מבית החולים וולפסון, וד"ר דב הרשקוביץ וד"ר ולנטינה זמר מ"איכילוב", מצאו כי הגורם ההופך תאי מלנומה לאלימים הוא תאי השומן בעור. דיווח על המחקר פורסם אמש (ג') בכתב העת Science Signaling, ואף נבחר להופיע בשער העיתון.
עוד בעניין דומה
בשנים האחרונות ניסו חוקרים לברר כיצד הופך הגידול הממאיר בעור, שאינו מסוכן כשלעצמו, לסרטן אלים וקטלני השולח גרורות לאיברים חיוניים. הצוות סבור כי נתן לכך תשובה בעבודה זאת.
פרופ' לוי: "סרטן העור, מלנומה, מתחיל כגידול על השכבה החיצונית של העור, האפידרמיס ובשלביו הראשונים ניתן להסירו ללא נזק נוסף. אלא שבשלב מסוים הוא מתעורר ומתחיל לשלוח תאים סרטניים לשכבת הדרמיס הפנימית של העור. משם חודרים התאים הסרטניים את מחזור הדם, נודדים לאיברים חיוניים והופכים לגרורות קטלניות. בעבודת המחקר ביקשנו לברר איך מתחולל המהפך המסוכן בתאי המלנומה".
במסגרת המחקר נבחנו מאות דגימות של ביופסיות שנלקחו מחולי מלנומה בבתי החולים וולפסון ואיכילוב לאחר שאובחנו בתופעה חשודה כאשר הופיעו תאי שומן בסביבת הגידול.
"שאלנו את עצמנו מה תאי השומן עושים שם והתחלנו לחקור", סיפר ד"ר לוי. "תאי השומן הונחו בצלחת לצד תאי מלנומה. עקבנו אחרי האינטראקציות ביניהם. ראינו כיצד תאי השומן מעבירים לתאי המלנומה ציטוקינים, חלבונים קטנים המשפיעים על ביטוי הגנים בתאי המלנומה.
"הניסויים העלו שהשפעתם העיקרית של הציטוקינים היא בהפחתת ביטויו של הגן miRNA211, שתפקידו לעכב ביטוי של חלבון המשמש כקולטן של המלנומה לחלבון TGF beta הנמצא תמיד בסביבת העור. בעקבות זאת מתחיל הגידול לקלוט ריכוז גבוה של TGF beta, והוא זה שמעורר את תאי המלנומה והופך אותם לאלימים.
"חשוב גם לציין שמצאנו כי במעבדה התהליך הפיך: כשתאי השומן הורחקו מהמלנומה, 'נרגעו' תאי הסרטן וחדלו לנדוד" .
ניסוי בעכברים במודל למלנומה העלה תוצאות דומות: בעכברים שבהם הושתק ביטויו של הגן miRNA211 התפתחו גרורות, בעוד שבעכברים שבהם הגן התבטא ברמה גבוהה לא סבלו כלל מגרורות, והגידול נותר "רגוע".
בחיפוש אחרי תרופה פוטנציאלית המבוססת על התגלית החדשה, החלו החוקרים לנסות חומרים מוכרים, מעכבי פעילות הציטוקינים והחלבון TGF beta, אלא שאלה מעולם לא שימשו לטיפול במלנומה.
ד"ר גולן הוסיפה: "נחקרו חומרים שונים הנחקרים גם כטיפול אפשרי לסרטן הלבלב ומצויים בשלב הניסויים הקליניים גם עבור סרטן הערמונית, השד, השחלות ושלפוחית השתן. בניסויים שלנו הושגו תוצאות מעודדות: כשהנחנו את החומרים המעכבים בצלחת לצד המלנומה, הם ריסנו את התהליך הגרורתי והמלנומה חזרה למצבה הרגוע והבטוח יחסית.
"הממצאים הללו יכולים לשמש בסיס לפיתוח תרופות מסוג חדש לבלימת התפשטות סרטן העור מסוג מלנומה – מחומרים שכבר קיימים ומוכרים לרפואה, אך מעולם לא שימשו למטרה זו. בהמשך נחפש שיתופי פעולה עם חברות תרופות כדי לפתח תכשיר חדש למניעת מלנומה על בסיס המחקר שלנו".