טיפול משולב עם קרינה וכימותרפיה הוא המרכיב המרכזי בטיפול הלא-ניתוחי בסרטן מקומי מתקדם של תאי אפיתל קשקשי בראש ובצוואר (NHSCC - head and neck squamous cell carcinoma), אך המינון המקובל של 100 מ"ג/מ2 Cisplatin אחת לשלושה שבועות מקושר לרעילות קלינית משמעותית.
עוד בעניין דומה
הצורך במשטר כימותרפי נסבל יותר הוביל לשימוש רחב טווח במינון נמוך יותר של Cisplatin אחת לשבוע, אך ישנם מעט מחקרים אקראיים שהשוו בין שתי הגישות.
החוקרים בדקו את התוצאים עבור מטופלים עם HNSCC בשלבים 3-4b שטופלו עם כימותרפיה וקרינה דפיניטיביים תוך שימוש במינון גבוה של Cisplatinי(HDC – high dose Cisplatin) או מינון נמוך (LDC –יlow dose Cisplatin), תוך שימוש במאגר מידע מבוסס אוכלוסייה בשם Veterans Affairs.
באמצעות אנליזה של כוונה לטפל (intent-to-treat), המטופלים חולקו לשתי קבוצות, אחת של HDC ואחת של LDC לפי המינון שקיבלו במחזור הטיפול הראשון. בנוסף, החוקרים השתמשו במשתנים שעשויים להשפיע על קבלת ההחלטות לגבי הטיפול כמו מיקום הגידול, השלב, היסטוריה של עישון/ צריכת אלכוהול ומחלות רקע על מנת ליצור ציון נטייה (PS -יpropensity score) לשימוש ב-HDC. החוקרים השוו את ההישרדות הכוללת (OS - Overall survival) בין קבוצות הטיפול באמצעות רגרסיית Cox עם התאמה ל-PS. לבסוף, החוקרים קבעו את הסיכון לרעילות באמצעות רגרסיה לוגיסטית מותאמת ל-PS.
באנליזה נכללו 2,901 מטופלים, מתוכם 2,200 קיבלו HDC (ממוצע מינון התחלתי של 100 מ"ג/מ2). ממוצע המינון ההתחלתי בקבוצת ה-LDC היה 40 מ"ג/מ2. לאחר התאמה ל-PS, נמצא כי HDC לא קשור ל-OS טובה יותר בהשוואה ל-LDC (יחס הסיכונים= 0.94, רווח בר סמך 95%: 0.80-1.04). בנוסף, לאחר התאמה ל-PS, נמצא כי HDC קשור לעלייה בפגיעות חריפות בכליה (AKI - acute kidney injury), נויטרופניה, התייבשות/ הפרעות אלקטרוליטיות ואובדן שמיעה.
במסגרת המחקר הגדול הנוכחי, המבוסס על אוכלוסייה של יוצאי צבא, נמצא כי LDC קשור להישרדות דומה ל-HDC בטיפול הלא-ניתוחי ל-HNSCC מקומי מתקדם בחלל הפה, האורופרניקס וההיפופרינקס/ לרינקס. בנוסף, נמצא כי HDC קשור לרעילות גבוהה יותר ומובהקת סטטיסטית בהשוואה ל-LDC. על כן, החוקרים הסיקו כי שימוש ב-LDC יכול להפחית את הרעילות תוך שימור על ה-OS.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
