כיום חיים בישראל 30,278 גברים עם סרטן הערמונית שאובחנו מאז 1990, מהם 10,057 שאובחנו בחמש השנים האחרונות. שיעור ההישרדות מהמחלה – 97%. ישראל נמצאת במקום ה-36 בעולם בתחלואה ובמקום ה-90 בתמותה. נתונים אלה, הנכונים למעשה ל-2016, מפרסמים היום (א') משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן לרגל יום המודעות הבינלאומי למחלה (15 בספטמבר).
עוד בעניין דומה
פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, מסרה: "סרטן הערמונית הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל. שכיחותו בקרב יהודים 17% מכלל המקרים החדשים ו-9.1% בקרב גברים ערבים. הוא גורם התמותה הרביעי בשכיחותו מסרטן בקרב גברים בישראל (7.4%), אחרי סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת וסרטן הלבלב: בקרב יהודים - 7.7% ובקרב ערבים - 5.6%".
כל הנתונים מתייחסים לשנת האבחנה הראשונה, כאשר המידע החדש ביותר ברישום הלאומי לסרטן מתייחס ל-2016 שבה חלו 2,040 גברים בסרטן חודרני של הערמונית. עיקר התמותה בבני 75 ומעלה, כאשר הסיכון לסרטן הערמונית גבוה יותר בקרב גברים יהודים ו"אחרים" בהשוואה לערבים, ועולה עם הגיל. פחות מ-1% מהחולים המאובחנים הם מתחת לגיל 50. עיקר התחלואה בבני 65 ומעלה.
במספר המקרים החדשים בין 1996 ל-2016 ניכרת מגמת עלייה מובהקת. עד אמצע שנות ה-2000, בכל קבוצות האוכלוסיה (יהודים, ערבים ו"אחרים") ולאחר מכן מסתמנת ירידה מובהקת. מגמות אלו תואמות לזמינותה של בדיקת ה-PSA בישראל שנכנסה לסל בתחילת שנות ה-90. ב-2002 פורסמו הנחיות חדשות, שלא להמליץ על בדיקה זו לבני 75 ומעלה וב-2008 עודכנו ההמלצות והורו על הימנעות משימוש בבדיקה זו בסריקה יזומה, אלא ביצוע בדיקה רק לאחר שמיעת היתרונות והחסרונות של ביצוען. הירידה הנצפית בהיארעות המחלה בגברים בישראל בשנים האחרונות משקפת ככל הנראה גם שינויים אלה.
שיעור ההישרדות היחסי מהמחלה לחמש שנים גבוה מאוד ביהודים שאובחנו בין 2011-2007 ועומד על 97%. בגברים ערבים שיעור ההישרדות היחסי לחמש שנים - 86%. ייתכן כי הבדלים אלה משקפים, בין היתר, גם שיעור גבוה של אבחון יתר ביהודים בהשוואה לערבים.
מגמות התמותה בין 1996 ל-2016 הצביעו על ירידה מובהקת בגברים יהודים וערבים במשך כל התקופה.
על-פי ה-WHO, סרטן הערמונית הוא הסרטן השני בשכיחותו (אחרי סרטן הריאה) בקרב גברים בעולם - מעל 1.2 מיליון מקרים חדשים ב-2018, וחמישי בשכיחותו בעולם כגורם תמותה (358,989 מקרי פטירה בשנת 2018), אחרי סרטן הריאה, סרטן הכבד, סרטן הקיבה וסרטן המעי הגס והחלחולת.
מירי זיו, סגנית יו"ר האגודה למלחמה בסרטן, הוסיפה: "על פי ארגוני בריאות מובילים, ההמלצה לגברים עד גיל 70 הנמצאים בסיכון גבוה, בעלי סיפור משפחתי של אב, אח או בן שחלו בסרטן הערמונית, היא לשקול יחד עם הרופא את היתרונות והחסרונות שבביצוע בדיקות האבחון.
"במקרה שהתגלה סרטן, חשוב להחליט יחד עם הרופא באיזו גישה לנקוט, החל מהטיפול הרפואי המיידי, דרך מעקב אקטיבי. לשקול חוות דעת נוספת בהתאם לסוג הטיפול הרלוונטי וההחלטה לגבי סוג הטיפול המועדף על החולה. על פי הנתונים החדשים, שיעורי ההיארעות המאובחנים החדשים גבוהים יחסית, בעוד שיעורי התמותה נמוכים והם עדות לטיפול המיטבי הניתן כיום בישראל".
אורח חיים בריא יכול לעזור בהפחתת הסיכון לחלות
מחקרים מוכיחים כי אימוץ אורח חיים בריא יכול לעזור בהפחתת הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים, בהם סרטן הערמונית. ההמלצה להפחתת הסיכון: לאמץ תזונה מאוזנת, אכילת ירקות ופירות ומזונות עשירים בסיבים, להימנע ממזונות עתירי קלוריות, עשירים בסוכר ובשומן. להמעיט במזון מעובד, מעושן, מטוגן, מלוח ומשומר; להפחית באכילת בשר אדום, להעדיף שתיית מים ולא משקאות ממותקים. לשקול צריכה קבועה של עגבניות, להקפיד על משקל גוף תקין ולהימנע מהשמנה: מומלץ לשמור על BMI תקין שבין 18.5 ל-24.9; לבצע פעילות גופנית יומית קבועה; להימנע לחלוטין מעישון, בכלל זה מוצרי טבק וניקוטין, נרגילה וסיגריה אלקטרונית.
תופעות שמחייבות פנייה לרופא
תופעות שמחייבות פנייה לרופא ולבדיקות רפואיות: קשיים בהטלת שתן, זרם חלש, כשמתן השתן אורך זמן רב, או נפסק ומתחיל מחדש, לסירוגין; טפטוף לאחר סיום מתן השתן; הצורך להטיל שתן לעתים תכופות במשך היממה והכמות הכוללת קטנה; צורך להטיל שתן כמה פעמים במשך הלילה, שלא כבעבר; צורך דחוף בהטלת השתן כמעט ללא יכולת להתאפק; תחושה כאילו מתן השתן לא הסתיים, למרות ששתן נוסף איננו יוצא; כאב או צריבה בעת מתן השתן; דם בשתן או בנוזל הזרע; ירידה בתפקוד המיני.
השבוע (יום ד', 11.9) תקיים האגודה למלחמה בסרטן כנס (ללא תשלום) המיועד לחולי סרטן הערמונית כדי להציג להם ולבנות זוגם חידושים בתחום האבחנתי והטיפולי.