מחקר שיזמו פרופ' שמואל אביטל וד"ר לירון ברקוביץ ממחלקה כירורגית ב' במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא סיפק כלים נוספים לאפיון ולהתאמה מדויקים יותר של הטיפול בחולי סרטן המעי הגס התחתון והחלחולת. ממצאי המחקר אמורים להתפרסם בקרוב בכתב עת רפואי-מקצועי.
עוד בעניין דומה
בשנים האחרונות, מסרו פרופ' אביטל וד"ר ברקוביץ, הטיפול בחולי סרטן מתאפיין בכך שהוא מותאם אישית לחולים. יחד עם זאת, הטיפול בחולי סרטן המעי גס נשאר כמעט ללא שינוי. החולים המאובחנים עם סרטן מעי גס תחתון מופנים לטיפול טרום ניתוחי הכולל קרינה, עם או ללא טיפול כימי הכרוך בתופעות הלוואי הידועות.
"ידוע כי התגובות לטיפול משתנות מאדם לאדם. יש מטופלים המגיבים היטב והגידול הסרטני שבגופם נעלם לחלוטין. אולם, יש מטופלים המגיבים חלקית בהקטנת הגידול וחלק לא מבוטל לא זוכה ליהנות מתוצאות טובות. אצל חלקם הגידול אף ממשיך לגדול", ציינו.
בהמשך לטיפול האונקולוגי, יגיעו כלל המטופלים לניתוח להוצאת הגידול. בכל המקרים, אין דרך כיום להימנע מהניתוח, גם במטופלים שהגיבו היטב לטיפול הטרום ניתוחי. במהלך הניתוח מסירים את הגידול והוא נשלח לבדיקה פתולוגית לקביעת שלב המחלה.
"לאור ההבנה כי יש קשת רחבה של תגובות לטיפול הטרום ניתוחי, הוחלט לתכנן מחקר שמטרתו לקבוע את אופי הגידול ולנבא את הטיפול האופטימלי עבור כל מטופל עוד בשלב האבחון", ציינו החוקרים.
לשם כך גויסו כ-70 מטופלים, גברים ונשים חולי סרטן המעי עם גידולים נמוכים באזור החלחולת. הם קיבלו טיפול ניאואג'ובנט כימו-קרינתי לפני הניתוח לשם הוצאת הגידול. בהמשך התנהל המחקר בשיתוף פעולה עם קבוצת מחקר מוינה, אוסטריה. "יחד בדקנו אפיונים מולקולריים של הרקמות שהוצאו מהחולים במהלך הניתוח. חיפשנו פרופיל או תבנית שתאפיין את רמת התגובה של המטופלים לטיפול שהם קיבלו לפני הניתוח.
"שיטת הבדיקה הייתה בטכנולוגיית ריצוף שלם של הגנום הסרטני וחיפוש אחרי מתילציות (מה שנקרא מתילציית DNA, כלומר אפיון אפיגנטי).
"מהתוצאות הראשוניות שנתקבלו זוהו פרופילים ייחודיים של מתילציות בגידולים הסרטניים הקשורים לרמת התגובה של המטופלים לטיפול הניאואג'ובנטי. ניתן לדמות את הפרופילים הייחודיים הללו לטביעות אצבע המזהות בני אדם", מסרו החוקרים.
במילים אחרות: למטופלים שהגיבו טוב לטיפול היה באמת פרופיל אפיגנטי שונה וייחודי בהשוואה למטופלים שהגיבו חלקית או שלא הגיבו כלל לטיפול שהם קיבלו.
"המשמעות הקלינית של המחקר הזה", סבורים החוקרים, "היא שקיימת אפשרות עתידית להתאים טיפול אישי לכל חולה וחולה בצורה הרבה יותר מדויקת, שממנו הוא ירוויח באופן המקסימלי. כמו כן, ניתן בדרך זאת למנוע טיפול מיותר מחולים שלא ירוויחו ממנו לפני הניתוח ולהפנותם ישירות לניתוח וכך לחסוך להם זמן וסבל".