מטרת המחקר הייתה להשוות את תוצאי ההישרדות של מטופלים עם סרטן כבד (HCC – Hepatocellular carcinoma) וקריש דם גידולי בווריד השער (PVTT – portal vein tumor thrombus) לאחר טיפול קרינה (RT – Radiotherapy) תלת ממדית קונפורמלית נאואדג'ובנטית ולאחריה ניתוח כריתת כבד (hepatectomy) או לאחר כריתת כבד בלבד.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר אקראי מבוקר רב-מרכזי, בין ינואר 2016 לדצמבר 2017, שכלל מטופלים עם HCC ו-PVTT. המטופלים חולקו באופן אקראי לקבוצות טיפול שונות. קבוצה אחת קיבלה RT נאואדג'ובנטי ולאחר מכן ניתוח כריתת כבד (n=82), והקבוצה השנייה עברה כריתת כבד בלבד (n=82).
החוקרים השתמשו בקריטריון ה-mRECISTי(modified Response Evaluation Criteria in Solid Tumors) על מנת להעריך את ההשפעות הטיפוליות של ה-RT. נקודת הסיום המרכזית במחקר הייתה ההישרדות הכוללת. כמו כן, הביטוי של IL-6י(Interleukin-6) בדם המטופלים לפני ה-RT ובדגימות שנלקחו במהלך הניתוח עברו התאמה לתגובה ל-RT.
תוצאות המחקר הראו כי בקבוצה שקיבלה RT נאואדג'ובנטי, 17 מטופלים (20.7%) חוו נסיגה חלקית של המחלה. שיעורי ההישרדות הכוללים בקבוצה זו לאחר 6,12,18 ו-24 חודשים היו 89.0%, 75.2%, 43.9% ו-27.4%, בהתאמה, בהשוואה ל-81.7%, 43.1%, 16.7% ו-9.4% בקבוצת המטופלים שעברו ניתוח בלבד (P<0.001). בנוסף, שיעורי ההישרדות ללא מחלה (Disease-free survival) המקבילים היו 56.9%, 33.0%, 20.3% ו-13.3%, בהשוואה ל-42.1%, 14.9%, 5.0% ו-3.3% (P< 0.001).
תוצאות אנליזת רגרסיית Cox רב משתנית הראתה כי RT נאואדג'ובנטי הוריד באופן מובהק את התמותה מ-HCC ואת שיעורי החזרה של HCC, בהשוואה לניתוח בלבד (יחס הסיכונים: 0.35 [רווח בר סמך 95%: 0.23-0.54; P< 0.001] ו-0.45 [רווח בר סמך 95%: 0.31-0.64; P<0.001]). בנוסף, נמצא מתאם בין ביטוי מוגבר של IL-6 בדם לפני הקרינה ובדגימות הרקמה לבין עמידות ל-RT.
החוקרים הסיקו כי עבור מטופלים עם HCC ו-PVTT שניתן לנתח, מתן RT נאואדג'ובנטי הביא לתוצאי הישרדות פוסט-ניתוחיים טובים יותר באופן מובהק בהשוואה לניתוח בלבד. כמו כן, החוקרים מצאו כי רמות ה-IL-6 עשויות לנבא את התגובה ל-RT בקרב אותם מטופלים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
