מגזין

פרופיל רפואי: ד"ר הדר מרחב, מנהל יחידת ההשתלות ב"הדסה"

"תחום ההשתלות הוא סיירת מטכ"ל של הכירורגיה", אומר ד"ר מרחב, שנזכר בהשתלה היסטורית שביצע על אף התנגדות המומחים ומצר על הצורך של רופאים לפנות לאפיקים עסקיים לצורך הכנסה

"מערכת הבריאות דורשת שינויים רבים ויש בה ליקויים לא פשוטים. לצערי, תקציב הבריאות אינו הולם כלל את צרכיה של האוכלוסיה. ישראל בתחתית הרשימה ב-OECD בתקציב בריאות לנפש, מיטות אשפוז לנפש, רופאים לנפש, אחיות לנפש, מיטות סיעוד לנפש מיטות פסיכיאטריות לנפש", אומר ד"ר הדר מרחב ומוסיף: "תקצוב בתי חולים אינו מאפשר שום מודל עסקי סביר לבתי החולים, הם מתקיימים בחסר, דבר שמחייב אותם לפנות לאפיקים עסקיים אחרים לצורך הכנסה".

ד"ר הדר מרחב, בן 66, גרוש, מתגורר במבשרת ציון, מגיע מדי בוקר ליחידת ההשתלות בחטיבה הכירורגית במרכז הרפואי הדסה בירושלים, שאותה הוא מנהל. הוא מספר כי הוא גאה במיוחד על הקמת שתי יחידות השתלת כבד, אחת באוקלהומה והשנייה בבית החולים איכילוב בתל אביב וכן על שיקומן של שתי יחידות השתלה, אחת ביוסטון, ארה"ב, והשנייה ב"הדסה". עוד הישג חשוב לזכותו הוא הפיכת תכנית ההשתלות ב"הדסה" לתכנית מובילה עם עלייה של מאות אחוזים בתפוקה, הכשרת צוות מנתחים מוכשר ובניית צוות השתלות רב תחומי מעולה.

ההיסטוריה המשפחתית שלו שזורה בהיסטוריה של המדינה: "אבי היה מאסירי אריתריאה וסודאן לפני קום המדינה; אמי היתה מהארכיאולוגיות הראשונות בארץ והשתתפה בחפירות נחל חבר שבהן התגלו מכתבי בר כוכבא. סבי", הוא מוסיף, "היה ממקימי תחנת הכוח בנהריים".

ד"ר מרחב סיים את לימודי הרפואה שלו באוניברסיטה העברית והתמחה ב"הדסה" בכירורגיה כללית, בכירורגיית כבד, דרכי מרה ולבלב ובניתוחי השתלות כבד, לבלב וכליות.

מדוע בחרת בתחום זה?

"בהשתלות יש שילוב של רפואת משפחה עם ראייה כוללת של החולה ומשפחתו ולאורך שנים רבות והתמודדות עם אתגרים קליניים וטכניים ראשונים במעלה. זו במפורש סיירת מטכ"ל של הכירורגיה ולדעתי של הרפואה".

מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית?

"אף פעם לא להתייאש".

מי המודל לחיקוי שלך, המנטור?

"יש כמה: מוחמד עלי, לובה אליאב ושולמית אלוני".

ספר בבקשה על מקרה בלתי נשכח בחיים המקצועיים?

"יש רבים מדי, אך ראויה לציון ההשתלה הראשונה ב'איכילוב' ב-24.12.1997. חולה עם הפטיטיס C ושחמת שנהפך לחולה עם כשל כבד חד על רקע טיפול אנטי פטרייתי. היתה התנגדות עצומה לעשות לו השתלה מצד הגסטרואנטרולוגים. הוא קיבל כבד שבתי החולים האחרים ויתרו עליו מפני שהגיע מאישה שהיה לה סרטן שד 13 שנה קודם לכן. היתה ביקורת ציבורית קולנית במיידי מכל מיני מומחים בארץ על החלטותיי ותמיכה פושרת ומעט מבוהלת של הנהלת המחלקה. החולה היה בסכנת מוות מיידית.

"בסופו של יום, לאחר התעקשות ברורה שלי, ההשתלה בוצעה בהצלחה. החולה נפטר שנה האחרונה -  2019, 22 שנים לאחר ההשתלה, מסיבוכי שחמת על רקע הפטיטיס C חוזרת. מדי שנה הוא היה מקפיד להגיע לחדרי בבית החולים ולהביע את תודתו".

אם לא היית רופא... ?

"קרוב לוודאי הייתי שחקן, במאי או סופר".

ולסיום, מה אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי שלך?

"רכיבה על סוסים - יש משהו מופלא וטמיר בחיבור בין האדם לחיה ובתחושת החופש, השליטה והכוח שהרכיבה נותנת. המבט על הנוף גבוה יותר ונינוח יותר. הצורך או ההכרח לתת אמון מלא בחיה עוצמתית הוא חוויה מזככת והפראות הנשלטת של הדהירה היא חוויה מסעירה במיוחד.

"אני אוהב גם טיולי טבע ותרבות – הנופים והפלאיות של הטבע מספקים עניין לא נדלה וחוויה אסתטית עמוקה ומרחיבים את האופקים ואת הנשמה. המפגש עם השונה מעשיר את העולם הפנימי ואת היכולת להתמודד עם נסיבות משתנות. המאמץ הפיזי בלהגיע ממקום למקום מאתגר ומחזק. המגוון של תרבויות, מזון, אסתטיקה ומראה אנושי מרתק ומעשיר במיוחד".

נושאים קשורים:  ד"ר הדר מרחב,  השתלות,  כירורגיה,  חדשות,  מגזין,  המרכז הרפואי "הדסה"
תגובות
אנונימי/ת
17.01.2020, 10:46

ראיון-סיקור יפה, רופא מעורר השראה. אבל למה כל דבר צריך השוואה צבאית, סיירת מטכ"ל וגו'. ואת זאת אני כותב בתור אחד שפורס זחל במחלקה הפנימית ומדי פעם נתקל באש מנגד בחדר המיון. שבת שלום, (דגש על ש ל ו ם)

אנונימי/ת
17.01.2020, 16:13

קצת פרגון.
איש מורכב אך יחד עם זאת מאד מוכשר.
רופא בחסד

אנונימי/ת
17.01.2020, 16:18

מקוה שכרופא הסקת המסקנות שלך יותר מבוססת והגיונית....
כל כך הרבה שטויות בתגובה אחת!!!
במשפט אחד-קנאה וחוסר הפרגון

אנונימי/ת
18.01.2020, 10:42

מילים, מילים, מילים, מילים.
לכל כירורג יש מטען מדרכו בעבר.
לכל כירורג מאיתנו ישנם שלדים בארון ומאידך הישגים להתהדר בהם.
אף כירורג לא יחשוף לעולם את הבורות אשר נפל לתוכם בדרכו בעבר,אבל תמיד יציין את הישגיו.
עם הזמן כאשר הוא מתבגר, או מזדקן מין הסתם הצלחותיו קורמים עור וגידים מוצלח עוד יותר עד כי הוא מאמין בהם בכל מאודו למרות שבמקור לא בדיוק היו כאלו.
זה טיבעו של האדם,להתהדר בהישגיו אבל לעולם לא לגלות את שגיאותיו.
ולכן.....יפה השתיקה לחכמים, יפה הצניעות לבני אדם, וגם לנו הכירורגים לא תזיק.
רבים מחברי ואני בתוכם לא יתנו יד לעולם לחשיפה אישית מהללת כזו תוך שימוש באנלוגיה לסיירת מטכל למרות שדברים דומים מאד קרו גם לנו.
חטא היוהרה הוא אחד הקשים של האדם ולצערי הרבה מדי רופאים העוסקים בכירורגיה חוטאים בו.
מילים, מילים, מילים, מילים , הן אשמות בכל......

אנונימי/ת
18.01.2020, 11:03

בלי להיכנס להבעת דיעה על האיש ושערוריותיו , רק פרט קטן : האדון התמחה בכירורגיה בבית החולים קפלן אצל פרופ פפרמן ז״ל ומשם נסע להתמחות בהשתלות כבד אצל פרופ סטרזל בארה״ב. מי שכותב סיפורי ״גבורה״ מהסוג הזה מן הראוי שיצמד לעובדות

אנונימי/ת
18.01.2020, 11:34

מענינת אותי השאלה מי עומד מאחורי כתבות תדמית לרופאים אשר קורותיהם שזורים בפרשיות פיטורים ושערוריות ביותר מבית חולים אחד. חיפוש קל בגוגל יקירנו יגלה הרבה מידע החושף תמונה שונה לחלוטין של האיש המדובר. לא מחמיאה בלשון המעטה. אז למה למכור סיפורים למי שלא מכיר או זוכר ?

אנונימי/ת
22.01.2020, 20:53

כי כך מקובל בארצנו :-(

אנונימי/ת
18.01.2020, 15:43

מילים, מילים, מילים, מילים.
כן, אני אותו אחד.
אין לי שום עינין באיש זה. לא לרע ולא לטוב.
וזאת למרות שהוא שולח את האגו שלו להפליג אל דימויים כמו סיירת מטכל אשר אין קשר בינם למציאות שהוא חי בה.
יש לי כן עינין בכתבות תדמית לרופאים הגובלות בטכסיות של הכתרת האדם למלך.
כתבות מסוג כזה הופיעו על במה זו לא מעט ועל כן ,למרות שאמורה הייתה להיות שופר יותר מיקצועי ומשודרג מהצהובון ששמו" ידיעות אחרונות" היא נושקת לו ברמתה.
זו תמצית הבעייה כולה. לא האיש אשר לחנך אותו לצניעות מחדש קשה קצת בגילו....

22.01.2020, 21:01

ואולי באמת יש , כפי שאומרת אפליקציית הwase, "לחשב מסלול מחדש". אנחנו איגוד מקצועי מכובד של אנשים שעשו דבר אחד או שניים בחיים וראו דבר אחד או שניים בחיים. מה לנו ולכתבות השבח והקלס מחד ולהשמצות רחמנא ליצלן מאידך? בואו ונהיה לבני אדם, רופאים בני אדם המרפאים בני אדם. בואו ונתאר את הדברים כפי שהם בלי "מי הכירורוג הכי גדול ומי בית החולים עם הרובוט הכי גדול", בלי כתבות "צהובות" על מי כשל ומי מעד, מי נענש ומי נחקר, מי מונה ומי התמנה. די הלכנו רכיל, די הלבנו פנים די חטאנו בגאוות "כוחנו ועוצם ידנו". בסופו של יום באנו לעולם פלאי זה לזמן קצר, ניתנה לנו הזכות לרפא יציר כפיו לזמן שאול. בואו נחשוב טוב, נאמר טוב ונעשה טוב.