מחקרים

טוקאטיניב, טרסטוזומאב וקפציטאבין לטיפול בסרטן שד גרורתי חיובי ל-HER2

מחקר מצא כי הוספת טיפול עם טוקאטיניב במטופלות עם סרטן שד גרורתי, חלקן אף עם גרורות מוחיות, הוליד תוצאים טובים של שרידות. טיפול זה יכול להרחיב את אפשרויות הטיפול, במטופלות שטופלו באגרסיביות בעבר אך מחלתן ממשיכה להתקדם

02.02.2020, 11:43
סרטן שד (צילום: אילוסטרציה)

במטופלות עם סרטן שד גרורתי חיובי ל-HER2י(Human Epidermal Growth factor receptor 2), שמחלתן ממשיכה להתקדם גם לאחר טיפול ביולוגי מכוון ל-HER2, ישנן אפשרויות מוגבלות להמשך טיפול. טוקאטיניב הינו טיפול פומי שעדיין נחקר, טיפול זה פועל במנגנון עיכוב הקולטן טירוזין קינאז HER2 בסלקטיביות גבוהה.

מחקר רנדומלי נערך במטופלות עם סרטן שד גרורתי חיובי ל-HER2, עם ובלי גרורות מוחיות, שטופלו בעבר עם טרסטוזומאב, פרטוזומאב וטרסטוזומאב אמנטזין. המטופלות חולקו רנדומלית לקבלת טיפול עם טוקאטיניב או אינבו, בשילוב עם טרסטוזומאב וקפציטאבין. נקודת הסיום הראשונית שנבדקה הייתה שרידות ללא התקדמות המחלה, ב-480 המטופלות הראשונות שחולקו רנדומלית. נקודות הסיום השניוניות הוערכו בכלל אוכלוסיית המחקר (612 מטופלות) וכללו שרידות כללית, שרידות ללא התקדמות המחלה במטופלות עם גרורות מוחיות, שיעור תגובה אובייקטיבי מאומת ובטיחות.

שרידות ללא התקדמות המחלה לאחר שנה הייתה 33.1% בקבוצת השילוב עם טוקאטיניב ו-12.3% בקבוצת השילוב עם אינבו (יחס סיכון להתקדמות המחלה או מוות, 0.54; רווח בר-סמך 95%, 0.42-0.71; P<0.001). חציון משך השרידות ללא התקדמות המחלה היה 7.8 חודשים ו-5.6 חודשים, בהתאמה. השרידות הכללית לאחר שנתיים הייתה 44.9% בקבוצת השילוב עם טוקאטיניב ו-26.6% בקבוצת השילוב עם אינבו (יחס סיכון לתמותה, 0.66; רווח בר-סמך 95%, 0.50-0.88; P=0.005). חציון משך השרידות הכללית היה 21.9 חודשים ו-17.4 חודשים, בהתאמה. בקרב המטופלות עם גרורות מוחיות שרידות ללא התקדמות המחלה לאחר שנה הייתה 24.9% בקבוצת השילוב עם טוקאטיניב ו-0% בקבוצת השילוב עם אינבו (יחס סיכון, 0.48; רווח בר-סמך 95%, 0.34-0.69; P<0.001) חציון משך השרידות ללא התקדמות המחלה היה 7.6 חודשים ו-5.4 חודשים, בהתאמה. תופעות לוואי נפוצות שנצפו בקבוצה שנטלה טוקאטיניב כללו שלשול,  תסמונת כף היד והרגל (palmar–plantar erythrodysesthesia syndrome), בחילה, עייפות והקאות. שלשול ועלייה ברמות אמינוטרנספראז בדרגה 3 ומעלה, היו יותר נפוצים בקבוצה שנטלה טוקאטיניב לעומת הקבוצה שנטלה אינבו.

מסקנת המחקר הייתה, כי במטופלות עם סרטן שד גרורתי חיובי ל-HER2 שטופלו באגרסיביות בעבר, הוספת טוקאטיניב לטיפול עם טרסטוזומאב וקפציטאבין הובילה לתוצאים טובים יותר של שרידות ללא התקדמות מחלה ושרידות כללית. זאת בהשוואה לאינבו. תוצאות אלו נצפו גם במטופלות עם גרורות מוחיות. עם זאת, הסיכון להופעת תופעות לוואי של שלשול ועלייה ברמות אמינוטרנפראז היה גבוהה יותר במטופלות שנטלו טוקאטיניב.

מקור:

Murthy R. K. et al. (2019) The New England Journal of Medicine. DOI: 10.1056/NEJMoa1914609

נושאים קשורים:  מחקרים,  טוקאטיניב,  טרסטוזומאב,  קפציטאבין,  קסלודה,  קדסיילה,  פרטוזומאב,  גרורות,  שרידות
תגובות
 
אנונימי/ת
04.02.2020, 07:14

סקירה מצוינת וחשובה. תוצאות מרשימות מאוד